ראיתי מה שהשיב כת"ר על זה ככתוב בספר ובקש כ"ת לעמוד על דעתי בדין זה נדרשתי לבקשת כ"ת והנני משיב ואומר כי מ"ש כ"ת שאם אין לראובן בית אחר במצר אותו מאגאזין ששכר מהגוי אע"ג דלא שייך טעמא דאריא אברחאי ממצרך וכתבו התוס' בפרק איזהו נשך גבי רב מארי בר רחל כו' אפ"ה לית ביה דינא דבר מצרא חדא דאפשר לומר שהרמב"ם אינו סובר זאת הסברא של התוס' מדכתב סתם ולא פי' דטעמא הוי משום דמצי אמר ליה אריא אברחאי לך ממצרך נראה דאין מזה הכרח שמאחר שהטעם מפורש בגמרא משום דא"ל אריא אברחאי ממצרך משמע ודאי דהיכא דלא שייך האי טעמא אית ביה משום דינא דבר מצרא ומה שלא כתב הרמב"ם הטעם היינו משום דדבר פשוט הוא הטעם הזה וקיצר במובן אי נמי משום דבסתם זבן מגוי שייך ביה דינא דבר מצרא אם לא בדרך רחוקה כי ההיא דרב מארי לא הוצרך לכתוב הטעם כיון דלא נפקא לן מידי אם לא למילתא דלא שכיח:
אבקת רוכל · חלק קי״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.