ומאחר שהתר משכנתא דסורא הוא מפני שאין מעות אלו הלואה אלא מפני שהם כלוקח פירות שנים אלו בכך וכך מעות לדברי התוס' או מפני שהוא כשכירות לדברי הרמב"ם כל תנאי שבלקיחת הפירות או שבשכירות מותר וכשם שמותר להתנות שיוכל הממשכן לסלק לבעל המעות המלוה כך מותר להתנות שיוכל בעל המעות לגבות מעותיו והרב המגיד שתלה טעם היתר משכנתא דסורא מפני שאין אחריות המלוה עליו ואינו יכול לכופו לפרוע לו חובו כו' לא נתיישב בטעם זה עד שכתב ועוד שאין זה לשון מלוה אלא לשון מקח דומי' דלוקח פירו' כיון שכ' כן עכ"ל שיוכל בעל המעו' לגבות מעותיו מותר ואפי' למה שכת' הרב המגיד שטעם ההתר הוא מפני שאין כח ביד המלוה לגבות מחובו כלום ולהחזיר לו קרקע אפשר לומר שזהו גדר משכנתא דסורא ואחר שנעשית משכנתא זו כהלכתא אם אח"כ רצו להתנות שיוכל בעל המעות לגבות מעותיו אחר ארבעה שנים ומ"מ יש לבעל דין מקום לחלוק ולומר שכיון שבתנאי זה מתבטל טעם התר משכנתא דסורא הו"ל כאלו עקרו המשכנתא דסורא ועשו המעות מלוה ואסור לדעת הרב המגיד והרשב"א:
אבקת רוכל · חלק קי״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.