ולענין התנאי שהתנו שבסוף ארבעה שנים יוכל המלוה לתבוע מעותיו ויהיה הלוה חייב לפורעו הרי הרא"ש מתיר כמבואר בפסקיו ולמד כן מדאמרינן דבאתרא דמסלקי שביעית משמטתו ואע"פי שהמגיד משנה כת' לאסור וכ"כ נמקי יוסף בשם הרשב"א י"ל דזיל בתר טעמא מה טעם מותר במשכנתא דסורא אפילו מסלק ליה לזה כתבו התוס' בעלה ס"ז שהוא משום שאחר שמפרש במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף לא מחזי כהלואה אלא כלוקח ממנו פירות שנים הללו באותם דמים וגם הרמב"ם על משכנתא דסורא כתב שאם התנה בעל השדה עמו כ"ז שיביא לו מעותיו יחשוב לו עשר בכל שאר ויסלקו ממנה וכן כשהתנ' הלוה שכ"ז שירצה מחשב לו מה שדר בו ויחזור לו שכר דמים ויסתלק הרי זה מותר שאין זה אלא כשכירו' וכל תנאי שבשכירות מותר עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק קי״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
