ועוד בר מן דין פשיטא דאפילו לא יחשב אלא כענין שכירות מ"מ הוי כעין מכירה ממש וא"כ לא היה יכולת ביד רבי יצחק ליתן החנות בקוטומי כו' ואע"ג שכת' מורינו הרב מוהרי"ק ז"ל דמכירת קוטומי איקרי מכירה סתמא לא איקרי מ"מ לא גרע משכירות גמו' שהוא במשמעו' מכירה כדמשמע בהדייא בבבא מציעא בפרק הזהב ע"כ נראה מלשונו שבתנאי שמתנה האדם עם חבירו כל דבר שיקרא באותו השם נכנס בכלל התנאי וכל שכן בנדון שלפנינו שהנכיתא והשכירות אחד הוא דבודאי אינם נותנים הנכיתא אלא בשכירות הבית ואין לאומר שיאמר כיון שהשכי' נקרא מכר והמכירה מכר והמשכונא באתרא דלא מסלקי מכר א"כ הכל נכנסים בכלל התקנה:
אבקת רוכל · חלק ק״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.