אבל מצינו להרשב"א ז"ל שנשאל על שני בתים בשני צידי רשות הרבים שאינו רחב ארבע אמות וקדם אחד מהם ופתח חלון בכותלו ואח"כ עמד השני ורצה להגביה ומאפיל על אותו חלון והשיב מי שקדם ופתח חלון על ר"ה הרי זה זריז ונשכר ואין חבירו שבצד השני רשאי למונעו מפני שאינו פותח על רשותו שהדרך של המלך הוא וכך רצה שכל שבא לפתוח על הדרך פתח ואינו פותח על רשות חבירו ולא משתמש בשל חבירו כלום ולפיכך אם בא השני לפתוח כנגד אותו חלון אינו רשאי שיכול לומר זה אל תזיקני בהזיק ראייתך וכדרך שאם קדם בעל העליה ועשה עלייתו אוצר מונע את בעל הבית שתחת העלייה מלעשות רפת בקר או חנות ונחתומין אבל אם בא להגביה כותלו מגביה ואינו נמנע אע"פי שאין ביניהם ד"א עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק ק״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.