ואע"פי שי"ל שדברי הרא"ש בתשובה זאת בקרקעי אבל במטלטלי מתנתה מתנה וכמ"ש בתשובה אחרת שהביא הטור מ"מ נראה דעל כרחין לא קאמר דבמטלטלי מתנתה מתנה אלא כשנשבעה לבסוף אבל אם לא נשבעה לבסוף אין מתנתה מתנה וכן יש לדקדק מלשונו בתשו' בכלל הנז' ראובן שמת והניח בנים ובנות כו' ומתה קודם שהשביעו' על כתובתה מתנותיה קיימות במטלטלי ומדלא נקט ומתה קודם שנשבעה על כתובתה ונקט קודם שהשביעוה משמע דבנשבעה מעצמה אבל לא השביעוה ב"ד ומשום דנשבעה מיהא הוה מתנתה מתנה במטלטלין אבל אם לא נשבעה כלל אין מתנתה מתנה אפי' במטלטלין ועוד יש הוכחא לזה מדמסיים ואמר אבל במקרקעי בחזקת יורשי קיימי ואין בידם לתיתם עד שיגבו אותם לה ב"ד בכתובתה ואם נפשך לומר דקודם שהשביעוה דנקט ברישא לאו דוקא והו"ל כאילו כתב קודם שנשבעה הכי הו"ל לסיומיה ואין בידה לתיתם עד שתשבע ויגבו אותם לה ב"ד וכי היכי דפתח ברישא וכת' קודם שנשבעה אלא ודאי ברישא נמי נשבעה אלא שלא השביעוה ב"ד שאם הם היו המשביעים מיד היו מגבים לה כתובתה ע"י שהיו פוסקים ואומרים תגבה מקרקעי פ' או ממטלט' כך וכך והיינו דנקט עד שיגבו אותם לה בכתובתה דהוי כאלו כתב אע"פי שנשבעה אין בידם לתיתם עד שיגבו לה ב"ד דהיינו ע"י שהשביעוה הם ומשו' דנשבעה מיהא מתנתה מתנה במטלטלין אבל אם לא נשבעה כלל אפילו במטלטלין אין מתנתה מתנה וכדאמרן:
אבקת רוכל · חלק ק״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.