אבל מצאתי להרא"ש שכתב בתשובה סי' ן' אלמנ' שנתנה מנכסי בעלה לאחר קודם שנשבעה על כתובתה והגבו' ב"ד הראוי לגבות אין מתנתה מתנה דאין לה בנכסי גוף בעלה כלום אלא שעבוד בעלמא ואי בעו יורשי' מסלקי ליה בזוזי וראיה מפרק כל שעה ב"ח אמר אביי למפרע הוא גובה כו' ה"נ אין לאשה על נכסי בעלה אלא שעבוד כתובתה כשאר בעלי חובות ועוד גריעא טפי דאינ' נפרעת אלא בשבועה ושמא לא תשבע הילכך אפי' נשבעה אח"כ לא חיילא המתנה למפרע עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק ק״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.