אבקת רוכל · חלק ק׳ סימן ט׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומכאן הוכחא למה שהעמדתי דברי הרב רבינו אשר בתשובה דבמטלטלין מתנתה קיימת כחד מהנך אוקמתי הא לאו הכי אין מתנתה קיימת דמסתמא אית לן למימר דלא פליג אהר"מ רביה ועוד שמאחר שהראייה שהביא הר"מ דקי"ל כרבא דאמר בעל חוב מכאן ולהבא גובה היא בעצמה הראייה דמייתי הרא"ש מסתמא בהאי גוונא מייתי לה וכי היכי דלהר"מ אפילו למטלטלי שייכא הוא הדין נמי להרא"ש ועל כרחין אית לן לאוקומי מ"ש דבמטלטלי מתנתה קיימת בחד מהנך אוקמתי הא לאו הכי אין מתנתה קיימת כדברי הר"מ כיון דתרוייהו מייתו חד ראייה ועוד דכיון דרביה הוא מסתמה מינה קבלה לההיא ראייה וכגוונ' דקבלה מיניה כתבה ועוד דברי הסוברים דמתנתה קיימת דחוים הם שהרי ראיית רבינו שמחה דחאה ראבי"ה כמבואר שם במרדכי וראבי"ה שנתן טעם משום דרוב הגאונים פסקו כרבי אלעזר ולא כפירוש רבינו חננאל והרב אלפס שפסקו כרב ושמואל ממקום שבא משם ראייה שכל הפוסקים שאנו סומכים עליהם בהוראותינו סוברים שאין מתנתה קיימת שהרי הרב אלפס והרמב"ם והרא"ש פסקו כרב ושמואל וא"כ הם סוברים דאין מתנתה קיימת ומכאן הוכחא עוד למה שהעמדתי דברי הרא"ש בתשובה דמתנתה קיימת במטלטלין בחד מהני תרי אוקמתיה הא לאו הכי אין מתנתה קימת כדי שלא יסתור דבריו שפסק כרב ושמואל ורבינו ברוך שנתן טעם משום דהא דקי"ל נכסי בחזקת יתמי קיימי זהו כגון מקרקעי או מטלטלי שלא נשאה ונתנה בהם ואף אם לא תפסה אותם מחיים אבל הכא שנשאה ונתנה בהם ימים רבים שורת הדין שמכרה או נתנה קיים ועוד שהייתה נושאת ונותנת בהם בחיי בעלה הוי כתפיסה מחיים עכ"ל אבל בנדון דידן אין מתנתה קיימת אפילו במטלטלין דהא נשי דידן אינם נושאות ונותנות וגם אלמנה זו לא תפסה מחיים אלא נשארה מוחזק' בבית בעלה ונכסיו עם בניה וזו אינה נקראת תפיסה כמבואר בתשובת הריב"ש: ועוד דבנ"ד מודה רבינו ברוך שאפי' נשאה ונתנה ימים רבים אין מתנתה כלום שהרי יש לדקדק על דברי רבינו ברוך מה טעם הוא לזכות האלמנה לפי שנשאה ונתנה בהם ונר' לי דההוא עובדא בנשאת לבעל שני מיירי וכדמוכח ממה שכתב בסמוך כתב ר"ב לרבינו שמרייה משום הכי קיימת המתנה כו' שהיו המטלטלין של בעלה האחרון וכיון שנשאת הו"ל כאומרת ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת שמה שהשביחה השביחה לעצמה וכההיא דאמרינן באחין שהיו חולקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ וזהו שכתוב שנשאה ונתנה בהם ימים רבים לומר שאף על פי שהמתנה תהיה מרובה אימור שהשביחה בימים רבים וכ"ז כשנשאת לבעל אבל אם לא נשאת אפילו נשאה ונתנה בהם ימים רבים נכסי בחזקת יתמי אפילו מטלטלי ועוד דאפי' אם הוי נ"ד נשאת לבעל שני נתפסה מחיים ונשאה ונתנה בהם ימים רבים לא הייתה מתנתה קיימת משום דזו אין כתובתה בידה כפי הנראה מפני שזה שלושים שנה שמת בעלה וגם לא הייתה בדעתה להנשא לפי שנשארה עם בניה וכיון שאין כתובתה בידה שמא לא היה בכתובתה כי אם דבר מועט ביותר פחות מסך הבתים מאד ומה גם לאשה זאת שנשאת בזמן הגרוש בקרוב שהיו מדולדלים כי חזקה שכתובתה מועטת ביותר ואין לה כח לתת יותר מכדי כתובת' אפילו אי הוו כל הנך מילי דהוו כעובדא דר"ב וכ"ש דלית חד מהנך מילי דלדברי הכל אין מתנתה מתנה אפילו במטלטלי כל שכן במקרקעי אע"ג דאתו מכח מטלטלי זהו הנראה לע"ד יוסף קארו אמר יהודה נ"ל שאין תשובה זו מנגדת לתשו' רביעית הקודמת לזה שיש לחלק ולומר שאותה היא מדברת כשנשבעה אח"כ כמו שכתוב בתחלתו ונתנתו לבתה קודם שתשבע אבל בזו לא שכן נראה ממה שכתב הר"י בן וירגא ז"ל שעתה מסכימים בניה למחול לה השבועה כו' ועוד יש חילוקים אחרים דוק ותשכח כו':
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.