איסור תשמיש המטה לאבל - שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ג
איסור תשמיש המטה לאבל. שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ג - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שפ״ג
סעיף א׳
איסור תשמיש המטה לאבל. ובו ב' סעיפים:אבל אסור בתשמיש המטה אבל בשאר דבר קורבה מותר אפילו במזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו בין באבילות דידיה בין באבילות דידה (אבל חבוק ונשוק יש להחמיר) (רבינו ירוחם) ומותרת לאכול עמו בקערה ומותר' לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה ומיהו משום לך לך אמרינן נזירא יש להחמיר שלא יישן [עמה] במטה כלל:
סעיף ב׳
במה דברים אמורים בשאר אבלות אבל אם מת אביו של חתן או אמה של כלה שמכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהגים ז' ימי המשתה ואח"כ שבעת ימי אבלות אסור להתייחד עמה כל י"ד יום אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כדאיתא בסימן שמ"ב אבל אם כנס לחופה והתחילו ימי המשתה שלו ואח"כ מת לו מת מותר להתייחד עמה כמו בשאר אבלות והוא שבעל אבל אם לא בעל אסור להתייחד עמה כל ימי האבל בין בחול בין בשבת:
בין באבילות דידיה כו'. כ' הפרישה פירוש אפילו באבילות דידה דאיכא למיחש יותר הואיל והוא אינו אבל דהכל ממנו ולא ממנה עכ"ל ולא דק דאדרבה באבילות דידיה איכא למיחש יותר דאם יצרו מתגבר עליו נשמעת לו דכיון דאינה אבלה כדאיתא בפ"ק דכתובות דף ד' ע"ש):
ב׳
הוא בבגדו כו'. אבל בלא בגדים אסור אפי' סינר מפסיק אפילו בשבת ורגל. טור ורמב"ן:
ג׳
אבל אם מת כו'. דכיון שהקילו לו רבנן והתירו לו לנהוג ז' ימי המשתה תחלה חיישינן דאתי לזלזולי ביה אבל אם כנס כבר לחופה כו' ליכא למיחש דאתי לזלזולי שהרי לא הקילו לו כלום שקדמו להן ימי החופה. וכן מי שאירעו אבל ברגל מותר לו להתייחד כמ"ש הרב לקמן סימן שצ"ט ס"ב שהרי לא הקילו לו שום דבר אלא הרגל מעצמו הוא שנקבע וגם לית ביה אפושי שמחה כל כך כמו חתן כ"כ הפוסקים:
שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ג, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.