דיני סוכה ביום השביעי - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ו
דיני סוכה ביום השביעי. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ו - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרס״ו
סעיף א׳
דיני סוכה ביום השביעי. ובו סעיף אחד:אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה ומתקן את הבית לכבוד יו"ט האחרון ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה שלא יהא נראה כמוסיף: הגה ואם רוצה לאכול בסוכה אחר החג א"צ לפחות בה דלא נראה כמוסיף רק ביום שמיני (מנהגים): ואם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה ובחוצה לארץ שצריך לישב בה בשמיני גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותם ממנה ואם אין לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי אינו יכול לפחות בה מפני שהוא יו"ט ומה יעשה להיכרא אם היתה קטנה שאסור להניח בה הנר בשאר הימים יניחנו בה ואם היא גדולה שמותר להניח בה הנר מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה:
ס"א ואם רוצה כו'. ממ"ש הישן בשמיני כו'. דלפירש רש"י פריך על דאנן יתבינן אבל הרשב"א כתב דכל שעושה מפני תקנת חכמים ל"ל בל תוסיף כמ"ש ע"פ התורה אשר כו' ותדע שהרי אמרו תוקעין ומריעין כשהן כו' ולחד מ"ד חד מד"ת ושנים מד"ס וכן י"ט שני וכן משום בל תגרע כמו י"ט של ר"ה ושל חג שחל בשבת וכתב הרשב"א בפ"ג דר"ה והריטב"א בפ"ג דסוכה בפשיטות שישנים בסוכה בשמיני וכן עיקר דלא כמרדכי: גמר כו'. כפירש הרי"ף דלא כרש"י והוא אזיל לשטתיה כנ"ל וכן פי' כל הפוסקים דלא כרש"י שכולם פירשו כפי' הרי"ף דאתשיעי קאי:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ו, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.