סוכה ונויה אסורין גם כל שמיני - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ז

גם בח'. דאלו מתרמי סעודת ב"ה בעי למיכל בגוה ומגו דאיתקצאי לב"ה וכו' [גמ'] וה"ה בח"ל בט' אסור מה"ט ודוקא מיני מאכל אבל קרמים וסדינים מוריד אותם להתנאות בביתו [מבי"ט ח"ג קס"ג] וצ"ע בסי' תרל"ח:

נוהגים שלא להסתפק. משום דכיון דבי"ט אסור אם יסתפק בשבת מקרי הכנ' וצ"ע דבסי' תרס"ה גבי אתרוג סתם דלא שייך הכנה ע"ש ואפשר דלא בא להודיע אלא שנהגו כך ולא מדינ' שהרי גם התו' תמהו על המנהג:

אסור להעמיד. ז"ל מהרי"ל אם נושא מהסוכ' טבל' המעריכי' על רגליה ומסירין מתי שירצה אסור להעריכ' בבית עוד על רגליה דהוי מכין מי"ט לחבירו אלא יניחנה בפרקונ' עד הליל' ואז יעריכנ' עכ"ל משמע דמותר להעמיד השלחנות בבית וכ"מ סי' תרס"ו ובהג"מ כתב אסו' להעמיד השלחנות והספסלים לסדרן לצורך הלילה כ"כ הגמ"נ משמע דוק' לסדרן אסור אבל להעמידן מות' מפני כבוד י"ט אבל שאר הכנות אסורים וכ"כ במנהגי' ה' פסח דאסו' להבי' יין מי"ט לחבירו וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת לי"ט משום הכנ' ועסי' תי"ו ס"ב:

גם בשמיני. מטעם דאיתקצאי ב"ה של ח' דצריך לאכול שם אם ירצה לאכול עמ"ש בססי' תרס"ה אם נפלה הסוכ' או האתרוג נפסל לפני ח':

עד מ"ש ויש מתירין. דמאיזה טעם נאסר אי משום דשבת וי"ט הם קדושה א' הא קי"ל דהם ב' קדושות ואי משום הכנה מה הכנה יש כאן כן כתב הר"ן והרא"ש הביאם ב"י:

הכנה. עמ"א שכתב דוקא לסדרן אסור אבל להעמידן מותר מפני כבוד י"ט אבל שאר הכנות אסורים וכ"כ במנהגים הלכות פסח דאסור להביא יין מי"ט לחבירו. וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת לי"ט משום הכנה. מ"א ע"ש:

ס"א ואם כו'. ירושלמי פ"א די"ט סוף הלכה א' ר' ירמיה בעי עיטורי סוכה מה הן חזר ר' ירמיה ואמר כל שבעה הן בטלין ע"ג סוכה מיכן והילך בהכינן הן א"ר יוסי כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן מיכן והילך קדושת י"ט עליהן מה אתא מישאול י"ט שחל להיות ע"ש וכמ"ד שתי קדושות הן. וט"ס הוא וצ"ל מה אתא מישרא י"ט שחל כו' דלמעלה מזה אמר ר"ה בשם רב הלכה כד' זקנים ר"ח בעי מיחלפא שיטתיה דרב תמן כו' שירי פתילה כו' וע' רא"ש פ"ק דיום טוב ס"א אלא שכתב שם בשם הר' ברוך דירושלמי ל"ל הכנה אבל לדידן אסור בשירי פתילה משום הכנה וזהו טעם האוסרין כאן אבל הרא"ש ס"ל דכאן לא שייך הכנה ועמש"ל בס"ס תק"א ועמש"ל בסי' תרס"ה: יש כו'. ע' פ"ה דב"ב: ואסור כו'. רפ"ב די"ט: ולכן כו'. כמו הצעת המטה דפט"ז דשבת:

מימרא דרבי יוחנן סוכה מ דמיגו דאתקצאי למצותו לאכול בו בין השמשות אי מתרמי ליה סעודה איתקצאי לכולא יומא

טור בשם אביו הרא"ש וכן כתבו התוס' בביצה ל'

שם וכ"כ התוספות בסוכה