אתרוג אסור לאכול בשביעי - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרס״ה

אסור. עסי' תרס"ד ס"ט אי מהני תנאי ובש"ע מותר ולא אמרי' מגו דאתקצאי לבה"ש אתקצאי לכולי יומא דהא ב"ה גופא לא נאסר אלא משום ספק יום שעבר וכו' [תוס' ורא"ש]:

באחד בשבת. ולא אסרי' לי' מטעם הכנה כיון שכבר הי' בעולם ולא נעשה בו מעשה (יש"ש פ"ד דביצה ס"ה ורא"ש):

למחר. ולא אמרי מגו דאתקצאי לב"ה כו' דכיון דהפריש ז' אתרוגים הוי כאלו התנה בפי' שאינו מקצה אותו אלא למצותו (ב"י ר"ן) ולפי מש"ל אין צריך אלא למאן דאמר אוכלו לאלתר:

שהרי הוקצו לכל ז'. נראה פשוט שאפי' ביום הראשון קודם שנטלו למיפק ביה יש איסור מוקצ' ול"ד למ"ש ב"י בססי' זה בשם הג"א עבדי' להושענא ולא אגדי' למיפק ביה שרי בהנא' דהזמנה לאו מלתא היא דשם כ"ז שלא עביד המעשה שיש לו לעשות דהיינו האגודה לא אקצי דעתיה ממנה ואפשר שיברור לו אחרת ע"כ אין שייך מוקצה בזה אבל באתרוג אשר הכין לו בין השמשות לצאת בו למחר תכף אסחי דעתיה מיני' וכן ל"ד למ"ש רמ"א בסי' תרל"ח הזמין לסוכה ולא ישב בה כו' דשם הי' ראוי לישב בה ולא ישב גילה דעתו שאין רוצה בה באותה שעה ב"ה ממילא לא אתקצאי לכל אותו יום כנ"ל:

ואפי' נפסל כו'. בב"י הביא א"ח בשם ירוש' דנפסל ביום א' מותר לאכלו עכ"ל ויש לתמוה אמאי לא מתסר משום דכיון דאתקצאי לב"ה אתקצאי לכולי יומ' עכ"ל ב"י נראה דתמיהת ב"י על א"ח דאלו על הירושלמי גופיה ל"ק דאיהו ס"ל כר"ל בגמ' דאמר אתרוג בז' מותר דלא הוקצה אלא למצותו ולא לכולא יומא מ"ה ס"ל לירוש' אם נפסל אפי' ביום הא' אזלא מצותו ושרי אלא דתמה ב"י למה הביא א"ח זה הירוש' דהא אנן קי"ל כר"י דאמר אתקצאי לכול' יומא אפי' אחר שעשה המצוה ונלע"ד לישב דלהכי מביא א"ח את הירוש' ללמוד ממנה לדידן דאם נפסל אז מותר בח' דמן הדין הי' לנו להתיר בח' אפי' בלא נפסל דל"ש ביה אתקצאי ב"ה של יום השמיני כמ"ש התו' בדף י' אלא דמ"ה אתרוג אסור לדידן אף בח' גזירה משום סוכה דאתקצאי ב"ה של השמיני דאלו אתרמי ליה סעודה הי' צריך לאוכל' בסוכה מכח ספק שמא עדיין יום הוא ומ"ה באם נפסל האתרוג שייך לומר לא גזרינן בשמיני אטו סוכה דגם בסוכה יש להתיר בנפלה ליהנות ממנה אחר יום הז' דהא בנפלה אפי' בתוך הז' אינו אסור אלא מדרבנן וע"כ בח' שאין כאן אלא מוקצה מספק אוקמי' אדאורייתא ושרי אף לפמ"ש ב"י בשם הר"ן סי' תרל"ח דבנפילה אין קולא בח' רק שמהני תנאי מ"מ ל"ש למיסר באתרוג בח' בנפסל כיון שבסוכה גופה יש קולא בח' בנפל וע"ז יש לנו סיוע מהירושלמי שמיקל בנפסל אפילו תוך ז' לכל הפחות לסמוך עליו בח' מ"ה הביא א"ח את הירושלמי כנלע"ד:

ויש אוסרין. דשבת שלפניה אינה מכינה לי"ט שאחריה:

הוקצה. נראה פשוט שאפילו ביום הראשון קודם שנטלו למצוה יש איסור מוקצה כיון דהכין לו בבין השמשות לצאת בו למחר תיכף אסחי דעתי' מיניה. ט"ז:

בשמיני. ט"ז העלה דאם נפסל בשמיני יש להקל ע"ש:

ס"א ואפילו נפסל כו' ובשמיני כו'. שם: ואפי' חל כו'. דל"ל מיגו דאתקצאי בה"ש כיון שאין איסיור אלא מחמת יום שעבר דאל"כ לעולם בתשיעי אסור וכן ביצה בב' י"ט של גליות וכן למתירים בשבת וי"ט ושני ימים של ר"ה ואמרו בעירובין ל"ח ב' אלא מעתה כו' ואי משום שבת וי"ט אמרינן שם וריש י"ט דקי"ל כמ"ד שתי קדושות הן: ויש כו'. כמ"ש שם ושם משום הכנה כיון שהיה אסור ביומו וסברא ראשונה ס"ל דכאן לא שייך הכנה ועמ"א:

כר' יוחנן סוכה מ"ו

שם וכאביי

טור בשם אביו הרא"ש

שם בשם ר"ש

שם וכרב אשי הסכמת הפוסקים: