חייב לקנות לו לולב. רש"ל כ' ע"ז ול"נ דהא בהדיא שנינו חייב בלולב ולא נא' שם שצריך לקנו' לו לולב כמ"ש גבי תפילין היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין וכן למקצת גאונים גבי ציצית גורסין אביו לוקח לו ציצית אבל בלולב תנן חייב בלולב והטעם פשוט שא"צ לקנות לו לולב בפ"ע כי לאח' שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו משא"כ תפילין עכ"ל. ואיני יודע מה קשיא ליה דזה מיירי ממי שידו משגת לקנות לבנו לולב א' יעשה בן כדי שגם בנו יכול לברך בשע' שהצבור אומרים הלל שזהו יותר טוב ממה שיברך אח"כ ובסעיף ו' משמע שאפי' קטן שלא הגיע לעונת הפעוטות מברך על לולב היינו שלא מצד החיוב לחנכו אלא אם ירצה לעשות כן:
לקנות. רש"ל כתב ע"ז ול"נ הא בהדי' שנינו חייב בלולב ולא נאמר שם שצריך לקנות לו לולב אלא לאחר שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו ע"ש וט"ז כתב אם ידו משגת יקנה לבנו שיברך בשעה שצבור אומרים הלל ע"ש:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ״ז, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.