שולחן ערוך - אורח חיים · סימן תרכ״ה

ויכוין בישיבתה שציונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר לי"מ (ב"ח): לתקן. היינו לבנותה כולה כ"ה במהרי"ל:

כתב הטור תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות כו' נראה כוונת רבינו שעשה ממצות סוכה פרט יותר משאר מצות וכן במ"ש אח"כ והסוכות שאומר הכתוב כו' דמשמע שיש בזה קשר למה שכתב קודם לזה הוא בדרך זה דאיתא פלוגתא בפ"ק דסוכה ר"ע ס"ל סוכות ממש קאמר קרא שהושיבם הקב"ה בשעת יציאת מצרים ור"א ס"ל ענני כבוד הקיפם ונראה דיש חילוק בפי' הפסוק ביניהם דלר"ע אין רבותא באותן הסוכות א"כ מה זכרון יהיה בדבר אלא ודאי הזכרון שאז יצאנו ממצרים ונמצא עיקר תכלית סוכ' שלנו לזכור י"מ אבל לר"א הוה הזכיר על נס אחר דהיינו הקפת ענני כבוד אלא שתלה הכתוב המצוה בי"מ כמו שאר מצות כגון מצות ציצית שיש בה י"מ וזה פשוט שאין גוף מצות ציצית להזכיר י"מ אלא שהכתוב ייחס המצו' אחר י"מ ורבינו רוצה לסתום כר"א כמו שפרש"י בחומש כר"א וכ' שם הרא"ם בפ' אמור שטעם רש"י דמשמע שהי' פועל אלהי באותן סוכות וז"ד רבינו כאן שכתב שתל' הכתוב מצות סוכה בי"מ וכן הרב' מצו' פי' שאין עיקר המצו' כדי להזכי' י"מ דאל"כ לא הל"ל תלה הכתוב אלא הל"ל צוה אותנו מצות סוכ' כדי להזכיר י"מ אלא ודאי המצו' בשביל נס אחר אלא שתלה מצוה זו בי"מ כמו בהרבה מצות שאין בהם אלא התליי' בי"מ לא שזה טעם המצו' וא"כ קשה מה ענין תלי' זו והשיב לפי שהוא דבר שראינו בעינינו כו' ויש כאן הרגש' גדול' אדונינו ב"ה ויראתו תהיה על פנינו לקיים המצוה וכמ"ש בפ' קדושים שכתוב הרבה פעמים אני ה' אלהיכם ופירש"י שרצונו ית' להראות המורא מי הוא הגוזר ופריך גבי סוכה לפי שאמרו בה מצוה קלה ע"כ אמר בל תהי קלה בעיניך שתדע מי הגוזר עליך שהוא בעל כח גדול ב"ה וכן איתא בר"פ א"נ במ"ש הכתוב י"מ בציצית וריבית ומשקול אני הוא שהבחנתי בין טיפה של בכור כו' וכ"ה כאן הזהיר הכתוב שלא יהיה מצו' סוכה קלה בעינינו וע"כ שייך שפיר אחר מ"ש רבינו אח"כ והסוכו' הה ענני כבוד כו' דהיינו כר"א שזכרנו וזהו מצוה בפ"ע לא בשביל זכר י"מ כר"ע ואמר אח"ז ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן כו' דלר"ע שאומר שעיקר המצו' לזכור י"מ לק"מ דזכיר' זו זמנה כל השנה ורצה הוא ית' שנזכיר זה ביחוד ב"פ בשנה א' בפסח בתחלת הקיץ וא' בתשרי תחילת החורף משא"כ לר"א דאמר לזכו' ענני כבוד שהית' לאבותינו אין זה זמן הענני כבוד ההם ע"כ תי' רבינו דבזה יראה לכל שמצות מלך ב"ה הוא כנ"ל נכון מאוד:

לתקן. היינו לבנותה כולה כן הוא במהרי"ל:

ס"א בסוכות כו'. כר"א שם י"א ב' ואע"ג דר"ע פליג עליה ולכאורה ר"י שם ס"ל כוותיה מדהוצרך ללמוד מפסוק אחר וכן כל האמוראים שם אבל בירושלמי שם מ' דגם ר"י ס"ל כר"א דגרסי' שם א"ר יוחנן כתיב באספך מגרנך ומיקבך מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך רשב"ל אומר ואיד יעלה מן הארץ אמר רבי תנחומא דין כדעתיה ודין כדעתיה ר' יוחנן דו אמר עננים מלמעלה היו דו יליף לה מאספך רשב"ל אמר עננים מלמטן היו דו יליף לה מעננים כו' ע"ש וכן בב"ר פליגי שם בפי"ג ר"י ורשב"ל ר' יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלן שנא' וארו עם ענני שמיא רשב"ל אומר אין עננים אלא מלמטן שנא' מעלה נשיאים מקצה הארץ כו' ע"ש ועתוס' שם ד"ה בפסולת כו' וכן בת"א מתרגמינן ארי במטלת עננין כו' וכן תא במ"ר בכמה מקומות ומהן שם אמר הקב"ה לאברהם אבינו אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך שנא' פרס ענן למסך הרי במדבר בארץ מנין כתיב בסוכות תשבו שבעת ימים לע"ל מניין שנא' וסוכה תהיה לצל יומם כו' וכן במכילתא פ' בשלח ע"ש וערש"י בריש סוכה ב' ב' ד"ה ההוא: מצוה הבאה כו'. מכילתא פ' בא ושמרתם את המצות רבי יאשיה אומר אל תקרא כן אלא ושמרתם את המצות כשם שאין מחמיצין את המצוות כך אל יחמיצו את המצוות אלא אם באת מצוה לידך עשה אותה מיד והביאו רש"י במגילה ו' ב' וביומא ל"ג א' וע' פ"ד דנזיר כ"ג ב' ובב"ק ל"ח ב' ובהוריות י"א ושאר מקומות:

טור