העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג - שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ו

תחת בית. בית פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה [רש"י דף י"ד] עססי' תרל"ו ואילן פסול משום דמחובר הוא:

כשרה. אפילו לא השפיל, התוס' והרא"ש הוכיחו כן מדאמרי' סי' תרל"א ס"ח שאם סכך פסול וכשר שוין כשיר' אף על גב דלא מהני חבטן לבטל ברוב כיון דמנכרן ולא מערב' דהאי לחודיא קאי א"כ תפסול משום דמצטרף סכך פסול אלא הטעם כיון דכי שקלת לפסול אכתי צלתה מרובה בכשר עכ"ל, ובאמת התו' לשיטתם אזלי ערסי' תרל"א אבל הרא"ש שהסכים לפירש"י א"כ כשתשקול הפסול ישאר חמתה מרוב' ואפ"ה כשר' א"כ ה"נ גבי אילן יכשיר אפי' כשמחתה מרובה בלא האילן דהא הרא"ש גמר לה משם ואפשר דכשמונח למעלה גרע טפי ומ"מ צ"ע ליישב ל' הרא"ש שכ' כיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ואפשר דמביא ראייה מהמסקנא דמוקי ליה במעדיף וא"כ צלתה מרובה ע"ש ובמ"מ פ"ה:

ומבטלן. אף על גב דאין מבטלין איסור לכתחלה י"ל דקודם י"ט שאינו אסור עדיין נתבטלו (ולפ"ז אסור בח"ה) ועי"ל דה"מ במקום שנהנה אבל מצו' לאו ליהנות ניתנו (ב"ח מרדכי) והר"ן כ' אף על גב דאיסור שיכול להסירו אינו בטל מ"מ הכי אגמרי' רחמנא למשה בפלג' סגי דפרוץ כעומד מותר אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא עכ"ל וא"כ אין כאן מבטל איסור:

מיהו אם השפיל. ודוקא כשהסוכה צלתה מרובה בלא אילן ואין האילן מצטרף עמו דאין זה ביטול גמור כיון שיכול להסירו לכן אינו פוסל ואינו מצטרף (ר"ן ומ"מ וכ"כ רי"ו) וכל דבריו הם דברי הרא"ש דלא כב"ח שכ' דכשערבן מצטרף אף לסברא זו דלית' אלא ע"כ מיירי כאן כשצילת' מרוב' ומ"ש רמ"א שאינן ניכרים אינו מדוקדק דאפי' ניכרים שרי כיון שצילתה מרובה וכ"ה בהדיא ברא"ש ור"ן ותו' אלא סירכא לישנא דסברא הראשונ' נקט מיהו כשאינן מעורבין כלל רק הפסול והכשר מונח כל א' בפ"ע לא בעינן רוב וכמ"ש סי' תרל"ח ס"ח:

ומניחו. לשם צל:

כשירה. אפי' לישב תחת העצים עצמן כמ"ש סי' תרל"א ס"ט כיון שעש' מעשה והסיר הרעפי' אבל אם היתה מקודם בנויה בלא גג ולא עשה עכשיו בה מעש' אז אותן העצי' או הקורו' יש להם דין סכך פסול ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן ועסי' תרל"ב ותרכ"ט ס"ח והב"ח כתב יש לסכך ע"ג העצים ובתנאי שלא יהא ביניהם פחות מג' דאז הם כלבודין ונעשו כלן כדף א' ואין הסכך כשר רבה עליו ומבטלו כיון שניכרין ועומדין כל א' בפ"ע וכו ע"ש שכל דבריו תמוהים דהא פשוט דלא אמרי' לבוד כיון שסכך כשר ביניהם וראי' ממ"ש סי' תרל"א ס"ח דסתם שפוד לית ביה ג' וכמ"ש שם בהג' ואם יש ריוח ביניה' כמותו כשר' אף על גב דהשפודין סמוכי' זה לזה תוך ג' וניכרי' כשרים וכמ"ש ס"א וכ"ה בגמ' דף י"ד ב' נסרים אין מצטרפין ועססי' תרל"ב וכ"כ הב"י סי' תרכ"ט בשם הרמב"ן והיא בתשו' הרשב"א סי' רי"ג סוכה העשוי' מנסרים שאין ברוחבן ד' והם תקועים במסמרות ומשולבים כשליבת הסולם ואין ביניהם ג"ט ומכסין אותן בסכך כשר אם הסכך פסול מחמת המסמרים כי חכם א' אסר והשיב אולי אסר מפני דכיון דהנסרים תקועים במסמרות נעשו כלם כנסר א' רחב ויש בהם גזירת תקרה ויש שנחלקו עליו והנח להם כמו שנהגו עכ"ל משמע דמשום לבוד לא מיתסר עיין דף ט' ע"ב ברש"י וא"ל דה"נ העצים קבועים על הגג דזה פשוט דלא אמרינן שמצטרפין אלא כשחברן כא' קודם שהניחן שם משא"כ כשקבען בכותל וכ"מ סי' תרל"א ס"ט דכשנוטל א' מבנתים אף על פי ששאר הנסרים קבועים אין מצטרפין אפי' לרמב"ם ע"ש ואי לאו תולמה"ע לא הוי צריך להסיר המסמרים כלל א"כ ש"מ דאין מצטרפין וכ"כ מהרי"ל עמ"ש רסי' תרל"ב:

וכן מותר לעשות כו'. וב"ח כתב שיש להחמיר לסלק הגג קודם ולסכך אח"כ ול"ד לעושה סוכה תחת הגג וכו' ע"ש שנדחק וגם הלבוש נדחק ובאמת נ"ל דהמחמיר כמהרי"ל ס"ל בשלמא בסוכה תחת הגג כשמסיר הגג אח"כ הוי מעשה והגג עצמו נכשר כמ"ש ב"י בשם א"ח משא"כ כאן כשפותח לא מקרי מעשה משא"כ כשסיכך תחלה דנעשה בכשרות וסוגר אח"כ הגג מפני הגשמים וחוזר ופותחו כשר לכ"ע דהוי כפירס עליה סדין וחזר ונטלו ממנו דכשרה כיון שנעשה בכשרו' כדאיתא בגמרא כנ"ל ברור ולכן יש להחמיר ובש"ג פ"ק דסוכה מחמיר ע"ש ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול:

צירים. דהוה כפתח:

שלא ישב. דסד"א כיון שהגביהן וחזר והניחן ה"ל כמפקפק נסרין והן עצמן ליתכשרי קמ"ל דזה לא מקרי מעשה דלא נתכוין להניחן לשם צל עסי' תרל"א:

תחת בית כו'. דבעי' שתהא הסוכה תחת אויר השמים דכתי' בסוכת תשבו חסר וי"ו דהיינו באחת ולא בסוכ' שתחת סוכה או תחת הבית או אילן:

צריך שישפיל כו'. משמע אפי' לכתחל' יכול לעשו' כן וכן אי' בגמ' וקשה הא קי"ל בכל דוכתי אין מבטלין איסור לכתחל' ובלבוש תי' דטעם בעלמא בזה דגזרינן שמא יבא להתיר כל האיסור אבל הכא במצוה לא שייך זה כיון דלמצו' קא מכוין לא יעשה המצוה בעבירה עכ"ל וקשה ע"ז דהרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככין בהם משום גזירת תקרה כדלקמן ואין כאן קושיא מעיקרא דכאן אין שם איסור ע"ז לא מבעי' אם עושה סוכה קודם המועד פשיטא דלא שייך אז איסור דעדיין לא חל חיוב סוכה אלא אפי' אם עושה סוכה תוך המועד אין כאן שם איסור דהא אין איסור מצד עצמו של הסוכה לישב בה אלא שהיושב בה אינו יוצא י"ח המצוה על כן אין שייך כאן איסור בעשיית' אפילו אם עושה בפסול גמור: שוב ראיתי למו"ח ז"ל שכת' בשם מרדכי הארוך ואגוד' לתרץ זה וז"ל וי"ל דקודם י"ט שאינו איסור עדיין ניתקן ועוד דהא דאין מבטלין לכתחלה הוא מדרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות נתנו עכ"ל ומזה למדנו בתערובות חמץ קודם פסח בלח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהוא קודם האיסור:

או שהסכך הרבה שאפי' כו'. משמע דזה שוה לאם היה הפסול נגד האויר ובטור משמע קצת דיעות שיש חילוק בזה דכ' אחר דעת אבי עזרי שהוא מחמיר כסבר' השנייה דכאן דמטעם זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג כו' וה"ר יחיאל הי' נוהג שזקף קני' מהסכך עד הגג כו' ונ"ל שהוא מותר שאף לפי דברי הפוסל כו' עכ"ל משמע שטעם המחמירי הוא מצד הדין לדברי הפוסל לא מצד איזה חומרא דאי מצד החומר' שלא מן הדין מאי סיים ע"ז ונ"ל שהוא מותר וכו' דהא גם המחמירין ס"ל מותר מצד הדין אלא ודאי דס"ל אסור מצד הדין וק' הא ודאי גם אינהו ס"ל דחשבי' נגד הפסול כמאן דליתא דהא מתיר אם הפסול נגד האויר מטעם זה כמ"ש בהדיא. ואגב זה נזכיר בפי' דברי הטור שכתב ה"ר יחיאל היה נזהר כשהיה עושה סוכה בבית שתחת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים כו'. וכ"כ ב"י בשם המרדכי ופי' השר מקוצי שהרא"ף היה מצוה להושיב הסכך של הערבה על הלטי"ש או לזקוף כו' והק' ב"י על תיקון זה דלא הכשיר רש"י בשחבטן אלא כשנתערב הסכך הפסול עם הכשר ואין נראין בעין וכאן אין תיקון זה מועיל כיון שהלטי"ש ניכרים ומו"ח ז"ל תי' דהר"ר יחיאל מיירי שיתערבו. בענין שאין הלטיש ניכרי' וכל זה אינו נ"ל נכון בפי' דברי הטור שהם הבינו דתיקון הר"י בזקיפת קנים הוא במקום תיקון חבטן הנזכ' בגמ' דהיינו מ"ש הטור צריך שישפיל הענפים כו' וזה ודאי אינו דא"כ מיירי שפסול בלאו האי תיקון והיאך סיים הטור נ"ל שהוא מותר מטעם שנחשב הכשר שכנגד הפסול כמאן דליתי' כיון שיש בלא"ה שיעור הכשר סוכה דהא לעיל לא מיירי מזה שיצטרך תיקון דהא גם המחמירין ס"ל עכ"פ כפי' אבי עזרי דכשר כשמונח הפסול נגד האויר שלמט' מן הטעם הזה ולא פסול אלא באם אין נשאר כשיעור בלא"ה אלא נ"ל דהכל נכון ונקדים דברי רש"י בגמ' דף ט' שכ' ולמתניתין ל"ל למימר כאלו עשאה תוך הבית כו' האי לאו תחת ב' סככים הוא וכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי למפסל לאו משום שני סככים איכ' דהא חד סככ' הוא ולאו משום מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא ש"מ מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לטי"ש אע"פ שסמוכות זו לזו פחות מג' כיון שחמתן מרוב' מצילתן כו' עכ"ל הרי לפנינו דאע"ג דהענפים חמתן מרוב' מ"מ אי לאו שהם סכך א' עם הכשר שלמט' הי' פסול מחמת ב' סככים והיינו שהעליונ' הוא סכך פסול וכן אי' בפ"ב דסוכה ברי"ף ורא"ש בישן תחת המטה דפסול משום סוכ' שתחת סוכה והמטה הוא סכך פסול ה"נ אם העליון פסול כמו כאן ע"כ א"ש סברת המחמירין שבטור דס"ל לדעת אבי עזרי דאע"ג שיש בכשר צל מרוב' מזיק ליה העליון הפסול שחמתו מרוב' דמזיק לכל מה שכנגדו מ"ה אין מועיל מה שיש עדיין בכשר צל מרוב' זולת זה המקום דמ"מ יש פסול מחמת ב' סככי' ואע"ג דכאן ל"צ לתיקון שחבטן הנאמ' בגמ' דהיינו שישפיל הענפים כיון שחמתו של אילן מרוב' ואינו מזיק לכלל הסוכ' שיש צל מרובה בלא"ה מ"מ לא מצאתי היתר לישב שם שהוא יושב תחת ב' סככי' ומ"ה לא מכשיר אבי עזרי ביש בתחתון צל מרוב' אלא כשהעליון שחמתו מרוב' הוא נגד האויר שבתחתון דאז אין פסול מחמ' ב' סככי' אבל באם הוא נגד הכשר שלמטה יש פסול מחמת שני סככי' ע"כ נהי דא"צ להשפילה מחמת שאין הפסול צילתו מרובה והוא בעצמו אינו מזיק לכלל הסוכה מחמת סכך פסול מ"מ מחמת ב' סככי' יש עדיין חשש למקו' ההוא ומ"ה מהני שפיר תיקון ה"ר יחיאל שמערב הסככי' ע"י קני' ועושה מהם סכך א' וע"ז מסיק הטו' שהוא מותר אפי' לאבי עזרי דעיקר הפסול מחמת שהפסול הוה במקום שאינו פנוי ומצטרף לאויר שיש בלא"ה בכשר וכאן שיש כשר שצלתו מרובה בלא"ה לא חשבי' להאי מקום לכלום והו' כמאן דלית' לגמרי ואין כאן ב' סככי' כי הוא ס"ל דאין בסכך פסול שייכות לסוכ' שתחת סוכה כמ"ש בסי' שאח"ז אבל לעד"נ עיקר המחמירין שהרי כ' אבי עזרי שהוזכר באשר"י וז"ל אין צל האילן פוסל הואיל ואינם מכווני' ויש בכשר כשיעור אם ניטל הפסול כו' הרי דלא מכשיר אלא באם האילן כנגד האויר ואינו מכוון נגד הכשר דאל"כ ה"ל לכתוב בקיצור הואיל ויש בכשר כשיעור והב"י כ' דאפשר לה"ר יחיאל אם יש בכשר צל מרוב' בלא"ה א"צ לתיקון שלא לזקוף הקני' ומיהו אפשר דאסור אף בזה בלא תיקון משום גזירה הא אטו הא ולדידן לא נחתינן לדון בזה אלא דה"ר יחיאל גופי' מיירי מזה ומצריך תיקון משום ב' סככי' וכנ"ל עיקר להלכ' דאין היתר אלא אם האילן נגד מקום האויר ויש צל מרובה בהכשר הסוכה בסכך הכשר ולפ"ז אין היתר לעשו' הסכך תחת הלטי"ש ולא התיר רש"י אלא לעשות הסכך על הלטי"ש אבל תחת הלטי"ש אסור מטעם ב' סככי' כמ"ש אלא דעדיין יש לי לו' דלדידן שרי אף תחת הלטי"ש כיון שהלטי"ש רחוק זה מזה שיעו' מקום ד' שהוא שיעור מקום חשוב כמו דאי' לענין נסרי' בפ"ק דסוכ' דף י"ד ואפי' בג"ט די בכך ואין על אלו הלטי"ש שם סכך כלל ואותן שאסרו תחת הלטי"ש היינו שיש ביניהם פחות מג"ט כמו שהוא בגג הרעפים שהם עשוי' כשיעור לבינ' כמו שהם במדינ' פולין ואשכנז ושם הווין הלטי"ש סמוכין זה לזה כדי שתוכל הלבינ' לשכב על שני הלטי"ש ואע"ג דלא אמרי' לבוד להחמי' מ"מ כיון שהלטי"ש סמוכי' בשיעור קטן יש עליה' שם סכך והוה ב' סככי' משא"כ ברחוקי' כמו במדינות שעושים גגים מן נסרים שיש עכ"פ ג' או ד"ט בין הלטי"ש לא מקרי כלל שם סבך ואין חשש בזה אם יש בסכך כשר שיעור סוכה מלבד הלטי"ש ולענין מעשה אין להקל רק ביש ביניהם ד"ט כנ"ל עיקר: ובטור כ' בשם ב"ה להכשיר בלטי"ש מחמת שנוטל א' בנתיים וכ' הב"י דאין ראיי' ממה ששנינו נוטל א' מבנתיי' דשם הוה הנשא' פסול כו' ולא עמדתי על דבריו דודאי גם הנשא' הוא כשר כשמניח סכך ביניהם וכמ"ש לקמן בס"ד מ"ה אף כאן מועיל מה שמניח הסכך כשר כנגד האויר שבין הלטי"ש אלא דנראה דל"ד דשאני לקמ' דנוטל א' מבנתיים ובמקום שנוטל הא' שם הניח הסכך הכשר נמצא שאף הקנה שנשאר אצלו מתכשר משא"כ כאן דלא מניח סכך הכשר בין הלטי"ש אלא למטה מהם על הסוכה נמצא שאין שם סכך כשר על הלטי"ש כלל. ומצד זה הק' ב"י שפיר אלא שמ"ש שלקמן יש פסול על הנשאר הוא אינו מכוון ובמ"ש ב"י שיש ראי' לב"ה מהא דאמרי' לקמן דכשר במפקפק לא הבנתי דשאני מפקפק דצריך לפקפק כל א' בפ"ע וכל מה שאינו מפקפק הוא עליו שהפסול וא"כ במה יתכשרו כאן הלטי"ש שלמעלה מן הסכך הכשר כנ"ל:

שנשארו עדיין העצים כו'. כבר נתבאר שאין להקל אלא ביש ביניהם ד"ט שאז אין שייך כלל משום ב' סככים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי"ש ויהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה: כתב במהרי"ל בא' שעשה סוכתו תחת בדי מדלית הגפנים וזקף קנים מן הסכך עד בדים שלמעלה שנקשרו שם הגפנים כדי לקיים תיקון ה"ר יחיאל הנ"ל ואמר מהר"י סג"ל שא"צ דדוקא גבי לטי"ש העשוי' לשם בית הוצרך לערבב אבל כאן לא נקשרו הבדים אלא להעמיד הגפנים וכ' מו"ח ז"ל ע"ז ולא ידעתי טעם להורא' זו דטעם בלטי"ש שלא יהא תולמ"ה ה"נ בבדי המדלי' גפני' ולפמ"ש בסמוך משום חשש ב' סככי' ניחא דבבדי המדלית אין שם סכך עליהם שלא נעשו תחלה לשם סכך משא"כ בלטי"ש דנעשו לשם סיכוך הבית וסכך פסול הוא כיון שדר שם כל השנה ע"כ יפה התיר מהרי"ל בבדי הגפנים רק שצריך שיהיה עכ"פ בסכך הכשר צלתה מרובה אף אם ינטל נגד הבדים כדלעיל ואז מותר אפי' אם הבדים סמוכים בפחות מג"ט כנ"ל נכון:

בית. דבעי שתהא הסוכה תחת אויר השמים. מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ומתעבה ונעשה כעין תקרה כשרה. גינת ורדי' חא"ח כלל ד' סי' ז':

ומבטלן. אע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה י"ל דקודם יום טוב שאינו אסור עדיין נתבטלו. ב"ח מ"א. וכ' ט"ז ומזה יש ללמוד בתערובת חמץ קודם פסח לח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהיה קודם זמן האיסור ועסי' תמ"ב ותמ"ז מה שכת' שם:

ניכרין. ואפילו ניכרין נמי שרי כיון שצלתה מרובה. מ"א עיין שם:

ומניחו. לשם צל:

עצמו. והב"ח כתב שיש להחמיר ולסלק הגג ולסכך אח"כ כ"כ המ"א ע"ש:

שנשארו. עיין ט"ז שהעלה שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי"ש יהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה ע"ש ס"ק ב'. ובתשובת פנים מאירות סי' מ"ד חולק עליו:

ולסגור. ודוקא כשמניח הסכך כשהוא פתוח עיין מ"א. ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסירו התקרה פסול. ואותן סוכות העשויות תחת הגג ולפעמים הצדדים משופעים יזהר שלא ישב תחת השיפוע מ"מ. וע' בתשו' פנים מאירות סימן ס"א מש"ש מענין סוכה על הגג. סוכה העשויה תחת הדווא"ר דהיינו שפותחין להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר בלשון לע"ג באג"ה ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושין שבכה זו מחוטי נחושת או מחוטי פשתן כשרה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע"ג השבכה ממש כשירה. גינת ורדים חא"ח כלל ד' סי' ח' ע"ש:

ס"א י"א שאם כו'. תוס' שם והוכיחו ממ"ש שם ד' א' היתה גבוה מעשרים כו' אלמא דאין סכך שגבוה מעשרים פוסלתו הואיל והוצין צילתה מרובה מחמתה וכן שם ט"ו המקרה סוכתו בשפודין כו' אם יש כו'. ואע"ג דשם חבטה לא מהני כיון שניכרין כ"א בפ"ע. ומ ש שאם האילן כו' בכל ענין כו' כ"מ בתוס' שם שאמרו שם והא דלא משני כגון כו' וכ"מ מהגמ' שם דקאמר כאילו עשאה בתוך הבית וכן מדקא' שם ולא בסוכה שתחת סוכה ולא כו' ובסוכה שתחת סוכה כ"ש דמיפסלא אם העליונה ותחתונה צילתה מרובה מחמתה כמש"ש ועוד דמשני בשחבטן וסכך כשר רבה עליו ואם איתא אפילו בשהאילן צילתה מרובה כשר כיון שהסכך כשר רבה ע"כ צילתה מרובה מחמתה: בענין כו'. תוס' שם ושם ט"ו ב' ד"ה והא: וי"א כו'. שכל מה שתחת האילן כמאן דליתא דמיא ומה שהביאו תוס' ראיה מהוצין לאו ראיה היא כמ"ש ר"ת בתוס' הנ"ל דסכך למעלה מעשרים לאו סכך פסול הוא וראיה ממ"ש בריש עירובין מקצת סכך למעלה מעשרים כו' אע"ג דאי שקלת הוי חמתה מרובה מצילתה ומה שהביאו ראיה ממ"ש המקרה כו' לא מיבעיא לפי' תוס' שפי' שם והא א"א לצמצם ותירץ במעדיף שע"י כן האויר ממולא שבלא סכך פסול איכא שיעור וז"ש כאן אבל אם הענפים כנגד כו' וכן תי' בגמרא שם אם היו נתונים שתי כו' וז"ש כאן או שהסכך הרבה כו' שהוא כמו שם שהסכך הוא על כל הסוכה והוא הרבה כו'. אלא אפי' לפירש"י שם כבר כ' המרדכי דאם הניח סכך כשר על הפסול מקרי עירוב וז"ש כאן וכן אם הניח כו'. ודברי תוס' צ"ע ששם ד"ה והא אפשר הקשו על רש"י ומיהו קשה כו' ופי' פירוש אחר כגי' ר"ח ור"ת וכאן הביאו ראיה מפי' רש"י שם ולפי' כאן לא קשה על רש"י שם וצ"ל דשם הוא אחר שכתב כאן פי' ר"ת דלמעלה מעשרים לא מקרי סכך פסול וא"כ יש לפרש כאן כראבי"ה: בין שהאילן כו'. ר"ל שלא כדברי הרז"ה שכ' דוקא שהאילן קדם וכיון שנתן מקצת הסכך ועדיין חמתה מרובה מצילתה ואם האילן נעשה צילתה מרובה מחמתה נפסלה ואע"ג שריבה אח"כ אינו מועיל שהפסול עשה צל ומה שריבה כמאן דליתא דמיא ובכה"ג איירי הגמרא אבל אם הסוכה קדמה מודה לתוס' וכתב הרשב"א שאין נראה דבריו דהא הגמ' סתמא קתני וראיה מדפריך גמ' והא קמצטרף ואוקים בשחבטן ולא קמשני בכה"ג ואף שהתוס' שם הרגישו ותירצו דא"כ מאי למימרא לאו סברא פשוטה היא לאלו הפוסקים וכ"ש לדברי רז"ה שהיה יכול לתרץ נגזור דילמא קדם האילן לסכך כמו שתירץ עכשיו ניגזור כו'. וכ"ש בשהאילן צילתה מרובה מחמתה דפסול בכל ענין אף אם הסוכה קדמה דלא כר"ת שמכשיר אף בכה"ג ולכן פי' שם י' א' פירס עליה סדין מפני החמה כו' שמייבשת הככך כו' וע' תוס' שם ודייק ג"כ מדאמרינן שם י"א א' הדלה עליה כו' וסיכך ע"ג כו' משמע דוקא שמתחילה הדלה דאי לא לתני להיפוך והקשה עליו הרשב"א הא שם מיירי בשאין הסכך כשר צלתה מרובה מחמתה לבדו ואין הסכך כשר רבה על הפסול מדקתני סיפא ואם היה הסיכוך הרבה כו' וקושייתו איני מבין. אבל אין ראיה לפי' ר"ת דהא ע"כ מתני' דשם מיירי בשאין המחובר צילתה מרובה מחמתה דאל"כ היאך אמר ואם היה הסיכוך הרבה הא לא מהני בכה"ג מדאמר רבא ל"ש אלא כו' ואוקימנא שם בשחבטן אבל לפי' תוס' הנ"ל וכמ"ש הרז"ה היה ראיה משם אלא דר"ת לא נחית לחלק בהכי בין שהאילן צילתו מרובה או חמתו מרובה דס"ל בעיקר דינא כראבי"ה כל שמצטרף סכך פסול הוי כאילן צילתו מרובה וכיון דשם קתני הדלה כו' דוקא קודם ה"ה באילן שצילתה (מרובה) ושם בדינא דרבא ס"ל כפי' ראבי"ה דשם האילן קודם כמ"ש העושה סוכתו כו' אבל הרז"ה חלק עליו בזה כיון שהאילן צילתו מרובה ומתני' דהדלה כו' מפרש הרשב"א הדלה כו' ר"ל על הסכך וסיכך על גביו ר"ל או סיכך ע"ג ותרתי קתני וער"ן כ"ז וז"ש כאן ובכ"ז לא שני לן בין כו' וההיא דפירש עליה סדין פי' כפירש"י שם ומ"ש בתשובת הרשב"א סי' ק"ו והביא ראיה מהדלה כו' כבר דחה כנ"ל וכן ההיא דמנימין דחה כמ"ש לקמן: מיהו אם כו'. גמרא שם ודברי מ"א כאן ס"ק ד' צע"ג:

ס"ב אכל מותר כו'. שם י' פירס עליה סדין כו' ל"ש אלא כו' וכ' דוקא דלנוי ה"ל טפלים ובטלי גבה אבל לצורך הבגד לא וכ' וההיא דמנימין שם דודאי אף ברטיבא אסור אלא דרב אשי שרי שלא בשעת אכילה ושינה ואמר דלישקלה כי יבשה שלא יאמרו דשביק לה אף בשעת שמשתמשין בה באכילה ושינה אבל כי רטיבא ל"ל הכי שאין דרך להשתמש שם מחמת שמנטף מן הבגד אלמא מהני סילוק ואף שכתב הרשב"א שם שי"ח עליהם וס"ל דכל שלא לצורך הסוכה כשר ואמר לנאותה לרבותא דאע"ג שהוא צורך הסוכה והירושלמי מסייע להן דאמר אבל שלא מפני הנשר כשרה אבל הרשב"א שם הסכים למעשה כסברא ראשונה וכ"מ בגמ' דקאמר פשיטא מפני כו' מ"ד ול"ק דמפני הנשר ממעט לצורך הבגד דכשר אע"ג שדחה שם יאמר דא"נ למעוטא דוחק הוא ואף לסברא האחרונה יש להוכיח קצת ממ"ש לכי יבשה והא צריך ליטול קודם לכן דאחר כך אף אם יטול יאמרו מ"מ ואין מועיל מה שנטל וכן לסברתו של מנימין שאף ברטיבא יאמרו מה מהני נטילתה:

ס"ג העושה כו'. רש"י וכ' הטור אף לדעת ראבי"ה כיון שאפי' ינטל נגד הפסול נשאר כשיעור כנ"ל בס' שקדם: וכן כו' ואין בזה כו'. ע"ל סי' תקי"ט בט"ז ס"ק ג' וכ"מ ממתני' שאמר מסלקין כו': ולא כו'. כנ"ל: רק שיזהר כו'. שם ולא בסוכה שתחת הבית ועמ"א:

משנ' סוכ' ט

אוקימתא דרבא שם

טור בשם רש"י וכ"כ התוספות

שם בש' אבי העזרי והראב"ן וכן כת' הר"ן

משנה שם י"א

כרב יוסף משמי' דרב וברייתא וכפירש"י שם

טור