סדר תפלת נעילה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ג - 6 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרכ״ג
סעיף א׳
סדר תפלת נעילה. ובו ו סעיפים:לנעילה אומר אשרי וקדיש ואין אומר ובא לציון. הגה וכבר כתבתי דהמנהג במדינות אלו לומר אשרי ובא לציון קודם נעילה:
סעיף ב׳
זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וצריך ש"ץ לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלו' כדי שיגמור קודם שקיעת החמה (ואומר במקום כתבנו חתמנו) (טור):
סעיף ג׳
אם חל בשבת מזכיר בה של שבת אבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירין בו של שבת והני מילי יחיד אבל שליח צבור כיון שאמרו בתוך תפלתו מזכיר בו של שבת ואם לא הזכיר בזה אין מחזירין אותו:
סעיף ד׳
אומר כתר כמו במוסף:
סעיף ה׳
נושאים כפים בנעילה (והמנהג במדינות אלו שלא לישא כפיו ואומרים אבינו מלכנו):
סעיף ו׳
בסוף הסליחות אומרים ז' פעמים ה' הוא האלהים: (ופעם אחת שמע ישראל וג' פעמים בשכמל"ו (מנהגים) וע"ל סי' ס"א) ותוקעין תשר"ת: הגה וי"א שאין לתקוע רק תקיעה אחת (מרדכי והגהות מיימוני סוף הלכות י"כ ואגור) וכן נוהגין במדינות אלו ותוקעין לאחר שאמר קדיש לאחר נעילה וקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש:
לשקיעת החמה. היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבי' כמ"ש התוס' עב"י סי' תקס"ב וכ' הב"ח עכשיו שנוהגין שממשיכין התפלה גם בלילה אין למחות בידן דסוברים כרי"ף ורא"ש אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היו' גדול וגם יאמר חרוז בהיום יפנ' וכו' קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה':
ב׳
בזה אין מחזירין אותו. כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו וכ"כ ד"מ והגמ"ר ומ"ש הב"י דיש חולקין ע"ש דלא קאי אזה רק על ר"ח ע"ש:
ג׳
נושאין כפים. ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים (מהרי"ל ד"מ) ולכתחל' אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפלה כדי שיהא נשיאות כפים ביום (הג"מ) וב"ש כתב דיש לבטל המנהג שנ"כ בלילה ע"ש דף נ"ז ומ"מ אומרים אלהינו ברכנו כו' דבזה אין קפידא כ"כ ואומרים א"מ אפילו חל בשבת דכבר עבר שבת (לבוש) ונ"ל דאפי' אם עדיין יום הוא אומרים אותו דהא בסי' תרכ"ב ס"ג פסק הב"י לאומרו ונהי דאנו נהיגי שלא לאמרו מ"מ בנעילה אומרים אותו שהוא שעת גמר דין ע"ש בב"י בשם הר"ן:
ד׳
ותוקעין. אף על גב שעדיין לא הבדילו בתפלה מ"מ כיון דחכמה היא ואינה מלאכה לא אחמור בה רבנן כולי האי כיון שכבר עבר יום (טור) ואף על גב שכ' שישלימנה סמוך לשקיעת החמ' משמע שעדיין לא יצאו הכוכבים מ"מ הוי בין השמשות ועססי' רצ"ט:
זמן תפלת נעילה כו'. בירוש' הביאו ב"י בשם הרא"ש והר"ן פליגי רב ורבי יוחנן רב ס"ל נעילת שערי שמים אפילו בלילה ור' יוחנן ס"ל נעילת שערי היכל שהוא יום אחר הדלקת נרות של בין הערבים ומסיק שם דרב גופא הוי צלי כשהשמש בראש האילנות ומשכה תפלתו עד נעילת שערי שמים ממילא לר"י צריך גמר התפלה קודם שקיעת החמה והרמב"ם פ"א מה' תפלה כ' וז"ל תקנו תפלה אחר תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה כו' וזו התפלה נקראת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה הרי דהוא מפרש נעילת שערי שמים קודם לנעילת היכל ולהלכה ס"ל שצ"ל ביום אפי' הגמר וכ"פ בפ"ג שם זמן תפלת נעילה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וזה דעת הש"ע שפסק שההתחלה תהיה כשהשמש בראש האילנות והיינו ג"ב סמוך לשקיעת החמה כמו שהוא בל' הטור שכלל אותה יחד וסיים כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והיינו סמוך ממש כי מ"ש תחלה סמוך לשקיעת החמה היינו כמו חצי שעה קודם כמ"ש בע"פ סמוך למנחה דהיינו חצי שעה קודם ובאמת הוא דבר קשה למהר בתפלת נעילה כ"כ והטור פסק כרב דהיינו נעילת שערי שמים אפי' בלילה אלא שההתחלה תהי' בסמוך לשקיעת החמה שהוא שיעור השמש בראש אילנות ויסיים אותה עם צאת הכוכבים וכבר נהגו בכל הקהילות כדעת הטור ותמיהני על רמ"א שלא הביא דעת הטור מאחר שהמנהג כן רק במה שנהגו רוב פעמים שמתחילין אחר שקיעת החמה היא ג"כ כרב דכן הזמן מצד עיקר הדין לדידיה אלא דהוא הקדים עצמו להתחיל קודם שקיעת החמה וכ"מ מדברי הפייטן שכתב השמש יבוא ויפנה דמשמע שבשעת הגמר ג"כ יהיה קודם ביאת שמש ותמוה הוא שאומרים דבר זה אחר שקיעת החמה:
ב׳
ותוקעין כו'. הטעם המובחר לתקיעה זו שהוא סי' לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה:
קודם. ונוהגין שממשיכין גם בליל' אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היום גדול וחרוז היום יפנה כו' צריך לומר קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה'. ט"ז ומ"א:
ב׳
בזה. כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו. מ"א:
ג׳
שלא. והטעם שלעולם מסיימין אותה בלילה ואין עבודה בלילה לבוש. ומהרי"ל כתב ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים אבל האחרונים כתבו דיש לבטל המנהג שאין נשיאת כפים בלילה. ומ"מ אומרים אלהינו ברכנו וכו' דבזה אין קפידה כ"כ עיין מ"א:
ד׳
א"מ. אפי' חל בשבת ועדיין יום הוא. מ"א ע"ש:
ה׳
ז' פעמים. הטעם ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים:
ו׳
ותוקעים. סי' לסילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרוע' וזכר לתקיעות יובל שהיתה בי"כ. ותוספת כתבו להראות שהוא יום טוב להרבות בסעודה לכן יפקדו איש אחיו בצאתו מבה"כ כדרך שאומרים בשבת ויום טוב מט"מ. ותוקעין אפי' חל בשבת. אף ע"ג דלא הבדילו בתפלה עדיין מכל מקום כיון שכבר עבר היום ותקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה לא החמירו בה. טור. ואין הדין והחימה מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהם ת"ה סי' רע"א:
ס"ג זמן כו'. סוף יומא א"ר תפלת נעילה כו' תנאי היא כו' ואין הלכה כרב אלא כההיא ברייתא ערבית מתפלל שבע רחבג"א כו' דסוגיא דגמ' בפ"ה דברכות כההיא ברייתא וגם בירושלמי כ"ד דברכות ופ' בתרא דתענית פליג ר' יוחנן ארב וגם איתותב רב שם וכל האמוראין התיבו שם על רב וסייעו לר' יוחנן וממתני' דרפ"ד דתענית וע' ברא"ש סוף יומא ואמר שם א"ל כי תחזי שימשא בריש דיקלי כו' מחלפתא שיטתא דרב כו' ע"י דהוה רב מאריך בצלותי' כו' אלמ' לר' יוחנן זמנה בשמשא בריש דיקלא ולא יאריך: ואומר. עפ"ק דר"ה: ס"ג אבל בוידוי כו' וה"מ. שבת כ"ד ולית הילכתא כו' אבל כרב גידל הלכה וע"ש בתו' וכן בוידוי דמיא לדרב גידל משא"כ בש"ץ וע' במרדכי:
ה׳
ס"ה והמנהג כו'. שאף בשחרית אין נ"כ וע"ס קכ"ח סמ"ד בהג"ה.
ו׳
ס"ו בסוף כו'. עתוס' פ"ה דברכות: ותוקעי' כו'. ע"ש עלה אלהים בתרועה שלכך אומרים ז"פ ה' כו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ג, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
