יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ד

יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ד - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אורח חיים · סימן תקצ״ד
סעיף א׳
יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו. ובו סעיף אחד:יחיד שלא תקע חבירו יכול לתקוע לו להוציאו ידי חובתו אבל יחיד שלא התפלל ט' ברכו' אין חבירו יכול להוציאו: הגה ויש חולקין ואומרים דאם לא יכול להתפלל חבירו יכול להוציאו בתפלתו (ר"ן סר"ה ומרדכי והגהות אשירי ספ"ק דר"ה):

מגן אברהם · אורח חיים סימן תקצ״ד

א׳
אין חבירו וכו'. אא"כ בעשרה [טור] וכ"כ הרמב"ם בה' תפלה דין ד' שאין ש"ץ מוציא בפחו' מי' ובדין ט' כ' דאין מוציא אלא שאינו בקי וכ"כ רי"ו נ"ג ח"ז ע"ש ועמ"ש סי' נ"ט ס"ד:
נחלת הכלל · Magen Avraham

ט״ז · אורח חיים סימן תקצ״ד

א׳
אין חבירו יכול להוציאו. והא דאמרי' סופר מברך ובור יוצא דוקא בב"ה ומצות שנהגו להשמיען אפי' ליחיד משא"כ בתפלה שלא ניתקנה אלא בלחש ויש חולקים ס"ל דאין חילוק בזה:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר היטב · אורח חיים סימן תקצ״ד

א׳
אין. אא"כ בעשרה טור והרמב"ם. והבקי אפי' בדיעבד אינו יוצא בתפלת הש"ץ כיון שמפסיקין עכשיו בפיוטים. מ"א סי' (תקנ"א) [תקצ"א] ע"ש ועיין יד אהרן שם:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תקצ״ד

א׳
ס"א יחיד. גמרא שם: אבל יחיד. שם: ויש חולקין. ר"ן ע"פ הירושלמי שאמרו כל הברכות אף ע"פ שיצא מוציא חוץ מבה"מ וק"ש ותפלה ובבה"מ אמרו בגמ' שלנו ברכות מ"ה ב' בד"א כששניהם סופרים כו' כ"כ הג"א ספ"ב בד"ה כגון. חוץ כו' ואם כו':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר הגולה · אורח חיים סימן תקצ״ד

א׳
ברייתא ר"ה ל"ד
ב׳
אפילו הוא בור אין הסופר מוציאו בתחלה טור בשם הרי"ץ גאות ורב שרירא
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

על הסימן הזה

שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל