מי שאינו בקי בתקיעו׳ ולא בתפלה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ה

ספק. משום דתקיעות דאוריי' וברכות דרבנן וה"ה אם בא' אין יודעין רק סדר אחד ילך להם דזהו נמי בכלל ספק עסי' תקצ"ג:

דכל היום. אף על גב דמוסף נמי זמנה כל היום מ"מ לכתחל' אין לאחרה יותר מז' שעו' עסי' רפ"ו: ונ"ל דאם יש בעיר א' שופר ורוצ' לילך למקום שמתפללין ולשלוח עכו"ם שיביא לו השופר לשם והוא חוץ לתחום ויוכל לקיים שניהם אסור דהא יכול לילך ממקומו לעיר שיש בה שופר ואף על גב שלא יוכל להתפלל מ"מ תפל' הוא דרבנן ולא דחינן דרבנן מקמי דרבנן כמ"ש סי' תרנ"ה ומיהו י"ל כיון דתחומין דרבנן ה"ל שבות דשבות ושרי:

אפי' של מוסף ודאי כו'. הטעם שהתקיעה מן התורה והברכות מד"ס:

ספק. משום דתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן. וה"ה אם אין יודעים רק סדר א' ילך להם ואם יש בעיר א' שופר ורוצה לילך למקום שמתפללין ולשלוח עכו"ם שיביא לו השופר והוא חוץ לתחום ויכול לקיים שניהם שרי דתחומין דרבנן. וה"ל שבות דשבות. מ"א ע"ש:

ס"א מי. גמ' שם: מיהו. ירושלמי שם במקום א' תוקעין ובמקום א' מברכין אית תניי תני הולך לו אצל התוקע אית תניי הולך לו אצל המברך מאן דאמר הולך לו אצל התוקע בשאין ביום כדי לתקוע מאן דאמר הולך לו אצל המברך בשיש ביום כדי לתקוע ואף שמסיק שם דאיכא דפליג אף בשאין ביום שהות הולך אצל המברך לא קי"ל כן דהא גמר' שלנו לא ס"ל כן כמ"ש בש"ע: דכל היום. מתני' דמגילה סוף פ"ב:

ברייתא ר"ה ל"ד

מפני שהתקיעות מן התורה והברכות מדברי סופרים: