באיזה ימים אין גוזרין תעני׳ צבור - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקע״ב

שלא להפקיע שערים. כשיראו כשיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים:

שאין לחוש לכך. כגון בעיר שרובם עכו"ם ואפשר שבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין:

בר"ח. ובווירמיישא מתענין על הגזירה בר"ח סיון (ב"י סימן תקע"ט בשם רוקח) ומ"ע בתשוב' כתב דלא ילפי' מנייהו בעלמא ועמ"ש סימן תק"ע:

מתענין ומשלימין. אף על גב דר"ח איקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה (רש"י) כ' בפסקי תו' האידנא ציבור דינם כיחיד ומפסיקין בר"ח ומשלימין יום אחר (ב"י) וכמדומה שכן נוהגין (ב"ח) עס"ג:

ציבור שבקשו כו'. פעם א' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעי"ה מותר ע"ש ה' עי"ה ובה' פדיון הבן כ' שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עכ"ל, ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשב' וי"ט כמ"ש בי"ד סי' שמ"א ולעיל סתקנ"ב ס"י:

שאין. כגון עיר שרובה עכו"ם. ואפשר במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין. מ"א:

מתענין. והאידנא נוהגין להפסיק ודוחין התענית ליום אחר. ב"ח ועיין בספר גבורת אנשים:

צבור. פעם אח' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה"כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע"ש וכתב מ"א ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי"ט ע"ש:

ס"א ואפי' במקום כו'. שם י' א' מ"ד ה"מ כו':

משנה תענית ט"ו

ה"ה לדעת רמב"ם ושכן כתבו הגאונים

משנה שם

כרב אסי שם י"ח

כחכמים שם

הגהות מיימוני פ"א מה' שופר (ולשון המרדכי ריש ר"ה ומתוך לשונו דקדק הב"י דלאו למימרא דאם התחילו מפסיקים דלא חמיר מחנוכה ופורים אלא היינו לו' דמעיקרא דוחים מלהתחיל להתענות עד שבת הבאה):