שולחן ערוך אורח חיים סימן תקע״ג - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תקע״ג
סעיף א׳
שבטלה מגלת תעני' ובו סעיף אחד:הלכתא בטלה מגילת תעני' וכל הימים הכתובים בה מותר להתענו' בהם וכל שכן לפניהם ולאחריהם חוץ מחנוכה ופורים שאסור להתענו' בהם בעצמם אבל לפניהם ולאחריהם מותר וכן שבתות וי"ט ור"ח מותרים לפניהם ולאחריהם: הגה מי שיש לו נישואין בחנוכה אין לו להתענות אבל אם יש לו נישואין בניסן מתענה ביום חופתו אפי' בראש חודש ניסן שהוא אחד מן הימים שמתענים בהם כדלקמן סוף סי' תק"פ (הגהות מנהגים ולקוטי מהר"ש):
טעם תענית החתן מפני שבאותו יום מוחלין לו על כל עונותיו א"נ חיישי' יהיה שכור בשעת קדושין ולפ"ז מי שקבל קדושי בתו הקטנה צריך להתענות (רמ"מ סי' ק"ט) ונ"ל דהיא אינה מתענה אפי' לטעם הראשון דקטנה אין לה עונות: בניסן מתענה. דאינו אלא מנהג (ב"ח) ונ"ל דה"ה ל"ג בעומר ומר"ח סיון עד שבועות ובימים שבין יוה"כ לסוכות אבל באסרו חג וט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה כיון שמוזכר בגמ' עסי' תכ"ט מ"ש:
ב׳
אפי' בר"ח. פי' שאסור מדינא להתענות אעפ"כ יש לחתן להתענות מפני וכו' וכתב הב"ח וה"ה בכסליו ע"כ ולפי מ"ש שם לא יתענה משום שיש חילופי נוסחאות ונ"ל דבר"ח אב יש ג"כ להתענות אלא שלכתחלה אין נושאין בו ונ"ל שא"צ למיתב תענית לתעניתי' עיין סימן תקס"ח ס"ה דהא ברשות קא עביד ועסי' תקע"ב תקצ"ז משא"כ בתענית חלום בשבת:
אפי' בר"ח ניסן. פי' אע"פ שי' עטרות נטל אותו יום וכל שכן שאר ימי ניסן דלא להוי עדיפי מן ראש חדש שלהם ופשוט שבשאר ר"ח לא יתענה וכתב מו"ח ז"ל ולפי זה אף בכ"ח בכסליו שהוא גם כן אחד מימים שמתענין בהם ג"כ מתענה בו ביום חופתו ולא הזכירו הרב לפי שאין רגילין לעשות נשואין בסוף חודש עכ"ל:
בניסן. וה"ה ל"ג בעומר ומר"ח סיון עד שבועות ובימים שבין יה"כ לסוכות אבל באסרו חג ובט"ו באב וט"ו בשבט אינו מתענה כיון שמוזכר בגמרא. מ"א עיין שם:
ב׳
בר"ח. פי' אף על פי שאסור מדינא להתענות בר"ח אע"פ כן יש לחתן להתענות בר"ח זה מפני וכו' כתב הב"ח ולפ"ז אף בכ"ח בכסליו שהוא ג"כ אחד מימים שמתענים בהם ג"כ מתענה בו ביום חופתו ומ"א כ' מאחר דיש חלופי גרסאות לפיכך לא יתענה בכ"ח בכסלו. ונראה לי שאין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא ברשות קא עביד מ"א עיין שם. ועיין בא"ע סימן ס"א ס"ה מש"ש טעם תענית החתן ביום חופתו:
ס"א וכ"ש כו'. י"ח ב' א"ר אשי השתא כו' וע' רש"י שם ד"ה אכתי כו' ותוס' ד"ה דאלו כו': אבל לפניהם כו'. דהטעם דלא בטלי משום דחמירי אבל לפניהם ואחריהם לא חמירי משאר ימים הכתובין וע"ל סי' תרפ"ו ס"א ומש"ש: ור"ח. גמ' שם ופ"ק דר"ה: אכל אם כו'. דמדינא דגמ' יש להתענות בהם שהם הימים הכתובים במגילת תענית כמ"ש בספ"ב דתענית ואמרינן דבכולם בטלה חוץ מחנוכה ופורים:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקע״ג, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
