במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ״ח

שלא לאכול בשר. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבו' בבנין של שמח' ונישואין וכל דבר ועוד דבמנהגי' מתי' לאכול בשר אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונ' במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעוד' מצוה כמ"ש סי' תמ"ד וע' בא"ע ססי' ס"א בב"ח שכ' דוקא שכבר אירס אז מברכין שהשמחה במעונו וכ"כ הריטב"א א"כ משמע דלא הוי סעודת מצו' ולכן אין לאכול בשר וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי וכ' רש"ל בתשו' סי' צ"ב שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות (לבוש) ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת:

מותר לאכול. וה"ה המתענה בכל שנה ב' ימים רצופים א"צ עתה להתענות דהא אפילו ביום העשירי גופא מקלינן כמ"ש סי' תקנ"ט ס"ט ולא גזרינן משום שאר שנים כמ"ש סי' תמ"ד ס"ב לענין ע"פ דהתם הוי דרר' דאוריית' (מהרי"ל סי' קל"ג):

בלילה אסור. דכמה מיני תענית של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין (מהרי"ל) ומה"ט המתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום וכן מ"כ: כ' בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בצבור עמ"ש ססי' תרכ"ד וכ' בכ"ה טוב שלא לשמש ליל י':

מנהג כשר כו'. בטור כתו' ל' זה וסיים בל' זה רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי עכ"ל ופי' מו"ח ז"ל דהאי רק להשיב כו' לא קאי על בשר לומר דבשר מועט מותר להשיב נפש אלא הכי קאמר יאכל אפי' מאכלים אחרים רק כדי להשיב נפש אבל בשר כלל לא גם מלשון השלחן ערוך שלא העתיק סיומא דמלתא משמע שפירש כן אלא דא"כ הוה ליה מ"מ לכתוב דבר זה להורות דאף במאכלים אחרים ימעט ונראה דבעל הש"ע לא פי' להחמיר במאכלים אחרים למעט בהם דאפי' הרבוי בהם אינה שמחה דאין שמחה בלא בשר אלא הכי קאמר הטור לא יאכל בשר שהוא משמח אלא יאכל מאכלים אחרים שהם אינם אלא להשיב נפש וע' מ"ש סימן תקנ"ט ס"י וכבר נתפשט המנהג בכל המדינות האלו כן והיינו לערך ארבעים שנה וקודם לזה היו אוכלים בשר בליל ט"ב וכן הוא בדברי ר' שלמה לוריא בתשו' לנהוג כן. וכ' עוד דבעשירי אסור לרחוץ או לספר ולכבס דלא כמו שכתוב במנהגים ולפי מ"ש רמ"א דיש מחמירין עד חצות יותר פשיט' שאחר חצות מותר בכל עיין מה שכתבתי בסוף סי' תקנ"ט:

שלא. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט"ז ומ"א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ"א ע"ש. וע' בשו"ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר"ש מפראג פסק כשחל ט"ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה"ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי"א דעשירי גופא חומרא. אחרונים:

חצות. וה"ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש"ל. ומ"מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ"א:

מותר. והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי"ל מ"א:

אסור. והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ"א כתב בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ"א ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בציבור:

א מפני כך כו'. ירושלמי שם בתשיעי הציתו את האור ובעשירי נשרף ריב"ל ציים תשיעי ועשירי ר' אבין ציים תשיעי ועשירי ר' לוי ציים תשיעי ולילי עשירי וז"ש ויש מחמירין כו' וכ"ז חומרא אבל מדינא מותר מיד אף דברים שאסור בשבת שחל ט"ב בתוכה כמ"ש מר"ח ועד התענית ושם כיצד חל להיות בא' בשבת כו' ובתוספתא עבר ת"ב מותרין בכולם ובירושלמי שם ר"י בן אלעזר מן דהוה ט"ב נפיק הוי מכריז פתחין ספריא מאן דבעי ספר:

ברייתא תענית כ"ט: