דיני עירובי חצרות בי״ט - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכ״ח

דיני עירובי חצרות בי״ט. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכ״ח - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אורח חיים · סימן תקכ״ח
סעיף א׳
דיני עירובי חצרות בי"ט. ובו ב סעיפים:יו"ט אין צריך עירובי חצירות ושתופי מבואות אבל עירוב תחומין צריך וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות עירובי תחומין:
סעיף ב׳
יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין לא עירובי חצרות ולא עירובי תחומין (ואפי' אם הניח עירוב תבשילין) (ר"ן פ"ב דביצה) אבל אם נזכר ביום הראשון בשני ימים טובים של גליות יוכל לערב עירובי חצירות בתנאי אבל עירוב תחומין אין מניחין אותו ביו"ט בתנאי:

מגן אברהם · אורח חיים סימן תקכ״ח

א׳
אין מערבין. דמיחזי כמתקן ונראה לי דאם הניח עירוב חצירות לי"ט כמו שכתבתי סימן תקי"ח סומך עליו גם לשבת וע' סי' תי"ו ס"ב ושס"ו ס"י:
ב׳
ואפי' אם כו'. דע"ת אין מתיר אלא צרכי סעודה (ר"ן) ועיין מה שכתבתי סי' תקכ"ז ס"כ:
נחלת הכלל · Magen Avraham

ט״ז · אורח חיים סימן תקכ״ח

א׳
אבל עירוב תחומין אין מניחין. הטעם דלמיקנא ביתא בי"ט לא:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר היטב · אורח חיים סימן תקכ״ח

א׳
עירובי. ואם הניח עירובי חצירות לי"ט סומך עליו גם לשבת מ"א והמניח בע"פ יש לכלול ג"כ י"ט ויאמר כל שבתות וימים טובים עש"ת ש"א סכ"ט די"ט שחל בה"ו ואנשים רוצים לילך על היריד בי"ט האיך יתנהגו:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תקכ״ח

א׳
א י"ט א"צ כו'. ממ"ש שם ט"ז ב' ואי אתה כו':
ב׳
ס"ב אפילו אם כו'. ירושל' שם א"ר יודן הדא דאת אמר בשלא עשה לו עירובי תבשילין אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר ר' יוסי בר ר' בון בעי ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות: של גליות. דוקא שם ו' א': אבל. שם ט"ז א':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר הגולה · אורח חיים סימן תקכ״ח

א׳
הרי"ף ורא"ש פ"ק דביצה והרמב"ם בפ"ח מה"ע
ב׳
בסי' שכ"ו דכל פרטי דברים האסורים והמותרים ובסימן תי"ו דיני י"ט ודיני י"ט הסמוכים לשבת.
ג׳
מסקנת הגמ' ביצה ט"ו
ד׳
שם ט"ז:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

על הסימן הזה

שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכ״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל