א׳
אומרים מזמור שיר ליום השבת - די"ט נמי איקרי שבת (ד"מ): לקרות ההלל. כצ"ל וכ"ה בקצת ספרים ובתשו' רמ"א סי' ל"ה וכ"מ בלבוש ובל"ח ולא יאמר לגמור דשמא ידלג תיבה א':
דין תפלת שחרית של פסח - שולחן ערוך אורח חיים סימן תפ״ח
דין תפלת שחרית של פסח. שולחן ערוך אורח חיים סימן תפ״ח - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תפ״ח
סעיף א׳
דין תפלת שחרית של פסח. ובו ג סעיפים:שחרי' נכנסים לבית הכנס' וקורין הזמירו' של שבת ומתפללין תפלת שחרי' וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל) ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריא' שמע באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם: הגה ודוקא בב' ימים הראשונים שגומרים בהם ההלל דינא הכי לענין הפסקה אבל בימים שאין גומרים (ע"ל סי' תכ"ב סעיף ד') : ואם פסק באמצע ושהה אפי' כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק:
סעיף ב׳
בהלל אפי' עשרה קורין כאחד:
סעיף ג׳
מוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה גברי (ואם מוסיפין בי"ט ע"ל ר"ס רפ"ב) בפרשת בא מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומפטיר קורא בשני בפרש' פנחס ובחדש הראשון ומפטיר ביהושע בעת ההיא ומתפללין תפלת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך (וע"ל סי' קי"ד ס"ג) וכן פוסקין משם ואילך מלשאול בברכת השנים: הגה ונוהגין לומר בכל י"ט בתפלת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר על ידי משה עבדך כאמור:
מגן אברהם · אורח חיים סימן תפ״ח
ב׳
קורין כא'. אף על גב דתרי קלי לא משתמעי איידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ומוציאין רבים י"ח (גמ'):
ג׳
ומפטיר קורא כו'. מה שקורין פ' המוספין בי"ט לא מצינו בגמרא רק הגאונים תקנוה (ב"י הרא"ש והר"ן) עמ"ש סי' קלז:
ד׳
וע"ל סי' קי"ד ס"ג. דשם פסק רמ"א דהצבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקים במנחה וכתב הלבוש וא"ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי"ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ"ל ונ"ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש"ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק ש"ץ ול"ד למ"ש הטור בסי' קי"ז לענין ותן טל ומטר דיחיד גריר בתר צבור ע"ש דהכא עיקר הקפידא תלויה בשמיע' מפי הש"ץ שהפסיק:
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן תפ״ח
א׳
ומברכין לקרות הלל. כי אם יברך לגמור יש לחוש שמא יחסר ממנ' אות א' או תיב' א' הרי ברכה לבטלה:
ב׳
אפי' עשרה. דכיון דחביבי להו יהבו דעתייהו ושמעי משא"כ בתורה ובמפטיר דאמרינן תרי קלי לא משתמעי:
ג׳
ואם מוסיפין כו'. מדברי התו' פ' הקורא עומד משמע שאין להוסיף דכתבו בי"ט ואם קראו כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ויקרא בחובת היום ואחרון שקורא כמאן דליתא עכ"ל מדהוצרכו לכתוב דהוא כמאן דליתא דהיינו כיון שקרא בטעות שמע מיניה דבלאו טעות אין להוסיף:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן תפ״ח
א׳
הזמירות. ואומרים מזמור שיר ליום השבת די"ט נמי איקרי שבת ד"מ וע"ל סי' נ"א ס"ק י"א מש"ש:
ב׳
לקרות. ולא לגמור דשמא ידלג תיבה או אות והוי ברכה לבטלה. אחרונים:
ג׳
קורין. איידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי אע"ג דבעלמא אמרינן תרי קלא לא משתמעי. ומוציאין רבים י"ח ש"ס. נ"ל דמה"ט המנהג שמקדשין שנים או שלשה או יותר יחד בשבת וי"ט דג"כ חביב עלייהו. ח"י:
ד׳
קי"ד. דשם פסק רמ"א דהציבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקין במנחה וכתב לבוש וא"ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי"ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ"ל. וכתב המ"א ונ"ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש"ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק הש"ץ ע"ש וכ"כ הח"י:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תפ״ח
א׳
ס"א ומתפללין כו' וגומרין. כמ"ש בר"ה ל"ב ב' הראשון מקרא את ההלל: ומברכין. ע' מ"א וכ"כ המרדכי וע' בתוס' דברכות י"ד א' דאין קפידא וע' בסי' תרמ"ד: ואין כו' ודוקא כו'. ברכות שם וכפי' הרא"ש שם: ואם פסק כו'. סוף ר"ה ל"ד ב' ובמגילה י"ח אר"י נקוט דרב ביבי כו' וקי"ל כרב באיסורי:
ג׳
בראשון כו'. רפ"ג דמגילה: מן משכו. סוף מגילה: ומפטיר קורא בשני. כמ"ש בפ"ז דיומא שכ"ג קורא ביה"כ ובעשור שבחומש הפקודים ואמרינן שם ונייתי ס"ת אחרינא כו' חד גברא כו' ועבה"ג וכ"כ תוס' שם: ומפטיר ביהושע. גמ' שם: ואין כו' וכן כו'. פ"א דתענית וע' מ"ש ברסי' קי"ד ומ"ש בסי' קי"ז ס"א: ונוהגין. ע' בתוס' סר"ה ל"ה א':
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תפ״ח
א׳
לשון טור
ב׳
מימרא ערכין י'
ג׳
טור בשם הר"מ מרוטנברג
ד׳
הרב בסי' תרמ"ד פסק שמברכין לגמור וכן כתב הטור בסי' זה אף שהר"מ הי' מברך לקרות הרא"ש דחה דבריו וכתב הבית יוסף שכן נראה מהמפרשים בפ"ב דברכות וכן נהגו הספרדים
ה׳
ציינתיו לעיל סי' תכ"ב
ו׳
גם זה ציינתי שם
ז׳
ברייתא מגילה כ"א
ח׳
רא"ש וש"פ בשם רב עמרם וכתבו ואולי רבנן סבוראי הנהיגו כן והגאונים אחריהם שיוציאו ב' ס"ת וסמכו אהא דאמרו שאמר הקב"ה לאברהם וכו' מגילה ל"א
ט׳
ברייתא מגילה שם
י׳
ציינתיו לעיל בסי' קי"ד
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תפ״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל