א׳
אפי' נתערב. פירוש שעושין אותו עם יין וכותשין אותו וטוחנין אותו ואינו ניכר כמו קטני' אפ"ה אסור ת"ה:
דיני חרדל שנתערב בתוכו קמח - שולחן ערוך אורח חיים סימן תס״ד
דיני חרדל שנתערב בתוכו קמח. שולחן ערוך אורח חיים סימן תס״ד - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תס״ד
סעיף א׳
דיני חרדל שנתערב בתוכו קמח. ובו סעיף אחד:חרדל או שאר מיני טבול שיש בהם מים אין נותנים בהם קמח ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ ובשאר מיני טבולין כיון שאינן חדין כמו חרדל ודאי החמיץ וצריך לשרפו אם הוא אחר זמן איסור חמץ: הגה והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח אפי' נתערב קודם פסח דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור: (הגהות מיימוני רפ"ה ות"ה סי' קי"ב):
מגן אברהם · אורח חיים סימן תס״ד
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן תס״ד
א׳
אפי' נתערב קודם הפסח. היינו לכתחל' אבל בדיעבד אין אוסר התבשיל וכן מותר להשהותו עד אחר הפסח אם יש לו חרדל העשוי לטבל בו בלא קמח כי אין בו חימוץ כלל רק חומרא בעלמא והרוקח כתוב בהדי' שאוכלין חרדל בפסח רק שלא יהא טחון בקערה של חמץ:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן תס״ד
א׳
מים. דאי לאו הכי הוי מי פירות ואינם מחמיצין אפילו הם דברים חמוצין בעצמן כמ"ש סימן תס"ב ס"ק א':
ב׳
נתערב. פי' שעושין אותו עם יין וכותשין אותו וטוחנין אותו ואינו ניכר ת"ה. ויין שהושם בו חרדל בעודו חדש שמעמידו במתיקתו התיר רש"ל (ומהרי"ל אוסר דהוי דבר המעמיד ואפשר להשהותו נמי אין מתירין עיין ח"י) להשהותו בבית ולא לשתות. וט"ז כתב בשם רוקח שאוכלין חרדל בפסח רק שלא יהא טחון בקערה של חמץ ע"ש:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תס״ד
א׳
ס"א או שאר. זה כ' הטור במקום חרוסת דחד דינא להו וכמש"ו כיון שאינם כו': שיש בהן. הרא"ש ור"ן וכנ"ל סי' תס"ב: ואם. כחכמים כמו שפ' שמואל שם: ובשאר. כרב כהנא דר"א סבירא ליה שם כוותיה:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תס״ד
א׳
משנה פסחים מ' וכת"ק וכדמפרש לה רב כהנא:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תס״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל