מצוה ללוש המצה בערב פסח - שולחן ערוך אורח חיים סימן תנ״ח

אחר ו' שעות. אף על גב שזמן הקרבת הפסח הוא אחר ו' שעות ומחצה מ"מ עיקר זמנו הוא מחצות כמ"ש התוס' בפסחים דף ה' וביומא דף כ"ח ובנדה ס"ג ע"ב: כתב הטור המדקדקים נוהגים לאפות הכל קוד' פסח שאם יתערב עמו משהו חמץ יתבטל ע"כ ופשוט דכשנאפ' קוד' פסח נתערב בליש' ומותר אח"כ לבשל המצו' בפסח דאל"כ אף לאוכל' בעין אסורי' ודברי הע"ש בסי' תנ"ג בזה תמוהים ומהרי"ל כתב שיש אופין בתוך המועד כדי לאכול מצות חדשות בכל יום וכתב המ"מ והאופה בליל י"ט אסור לאפות מצות ספיקות ה"ה דאסור לאפות בליל ראשון על ליל שני מיהו אם אפה מבע"י בליל ראשון יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותה שאפה מבע"י יצניעם לליל שני עמ"ש סי' תק"ז ס"ו ואם נאבד א' מהמצות יאפה אחרות בי"ט משום אסמכתא דנהגו לעשות ג' מעשרון א' אף על פי שיש לו אחרות שמא נעשו ע"י קטנים ונהי דלענין אפיקומן סמכינן עלייהו (כמ"ש סי' תע"ז) לענין מצה דאוריית' לא סמכינן עלייהו (מט"מ מהרי"ל) ועסי' תפ"ב: ואם נילושה עיסה סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה צ"ע אם מותר לאפותה בי"ט כדי שלא תחמיץ דהא חלה אסור לאפותה כדי שלא תחמיץ וי"ל דשרי להערים ולומר אני אוכל פת חמה כמש"ל אף על פי שלא יקח אותה עיסה למצות כיון דלא לש אותה לשם מצוה מ"מ יוכל לאכלה תוך סעודתו או למחר ביום ראשון ועסי' תק"ו ס"ג ומ"ש שם:

לשין בע"ש אחר שש. פירוש אחר שש ומחצה דכן זמן שחיטת פסח ולא כמ"ש קצת גאונים שהביא בטור שאין לאפות אלא בליל מ"ש וז"ל הלכך אל תאפו מצה אלא במ"ש מפני מראית עין שאם אתם אופים מע"ש אחרים מזלזלים ומקילים בה ואע"פ שמותר לאפות' מע"ש חזקו והדרו המצוה ואפו בזמנה עכ"ל וכ"ז במצה דמצוה והקשה ב"י ממ"ש מ"מ יעשה ג' מצות כו' נראה דה"ק שבשעת הדחק דהיינו שיש מורא לאפו' מצות כראוי דהיינו הרב' ביחד דבזה יש שבח למצ' של מצו' כדאיתא בה' י"ט וזה א"א מחמת עכו"ם שירגישו באם יש היסק גדול מ"מ יעשו היסק קטן בליל י"ט רק לג' מצות של פסח ובזה מתורץ קושיית ב"י: והך מראית עין פי' שאחרים יסברו שאוכלין בשבת ג"כ מצות ואח"כ כתבו ואע"פ שמותר לאפותה נראה פי' ג' מצות דליל פסח לחוד דבזה אין מקום לטעות מ"מ משום מצוה בזמנה יאפו במ"ש וב"י הביא בשם מרדכי בהך מראית עין היינו שיהיה נראה כמכין משבת לי"ט נראה פירוש' שבשבת אסור להכין ולסדר המצות על השולחן לצורך הלילה כדרך שעושין בחול אלא ימתין עד הלילה ואם יאפה המצות בע"ש יסברו שהקדים עצמו כדי שיוכל להכין למחר בשבת לצורך י"ט לסדר השלחן דאל"כ למה לא המתין גם באפיי' מצות וב"י פירש בדרך אחר והוא דחוק וסיים הטור בשם ר"י הכהן ואנו אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפות מע"ש ולא לטרוח בי"ט ולאחר אכילת מצה אלא זריזים מקדימין למצות ע"כ וכפסק הש"ע ולעד"נ עוד טעם שלא לאפות בליל י"ט דיש הרבה דינים באפיית חלה כדלעיל ס ' תנ"ז ולאו כ"ע דינא גמירי ויבואו לאפות ג"כ בי"ט ולא ידעו דין החלה ויבואו לידי איסור שריפת קדשים בי"ט ואני ראיתי מכשול זה בעיני ועוד טעם אחר שממהרין באכילה שלא ישנו התינוקות כמ"ש סי' תמ"ג ואם יאחר בלישה ואפייה ודאי ישנו התינוקות. וברוקח כתוב לאפות בליל ב' של פסח משום חבוב מצוה דהוי מעלייתא בזה ולא נכון לנהוג כן לע"ד מטעם שזכרתי ועמ"ש בסימן תנ"ה בפי' של דברי הרא"מ שס"ל ג"כ שאין להתעכב מלאכול תיכף בלילה: כתב הטור ואני ראיתי בברצלונה מהמדקדקים שהיו אופין כל מה שצריכים למועד קודם המועד שאם יתערב עמו משהו מחמץ שיתבטל קודם זמן איסורו עכ"ל פירוש קודם איסורו במשהו דהיינו מתחילת ליל פסח וכן נהג מהרש"ל:

שש שעות. ומחצה. כ"ד הב"ח וט"ז וח"י דלא כמ"א. כתב הב"ח דאין יוצאין במצה שנאפה קודם שלשים יום אפילו עשויה לשם פסח ורוב הפוסקים חולקים עליו ע' ח"י. והמדקדקים נהגו לאפות הכל ק"פ שאם יתערב עמו משהו חמץ יתבטל וכן נהג מהרש"ל. וכתב המ"א ופשוט דכשנאפה ק"פ ונתערב בלישה מותר אח"כ לבשל המצות בפסח דאל"כ אף לאוכלו בעין אסורים דלא כע"ש בסימן תנ"ג. ומהרי"ל כתב שיש אופין בתוך המועד כדי לאכול מצות חדשים בכל יום וט"ז כתב דלא נכון לעשות כן ע"ש טעמו וכ"כ האחרונים וכתב המטה משה והאופה בליל יום טוב אסור לאפות מצות ספיקות וה"ה דאסור לאפות בליל ראשון על ליל שני מיהו אם אפה מבעוד יום בליל ראשון יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותו שאפה מבעוד יום יצניעם לליל שני עמ"ש סי' תקל"ז ס"ז ואם נילושה עיסה סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה מותר לאפותה ביום טוב כדי שלא תחמיץ. עמ"א:

ס"א נוהגים כו'. אבל לא מדינא דאם מדינא היה צריך בי"ד שחל בשבת לאפות במ"ש וכמ"ש ר"ש משאנץ הובא במרדכי ספ"ק וכ' דאיתקש לפסח כמ"ש בפ' ע"פ אכל מצה אחר חצות לראב"ע כו' דיליף מפסח וה"ה כאן אבל חלקו עליו דלא אתקש אלא לאכילה וראיה ממ"ש בפ"ב חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן כו' וע"כ שאפאן בי"ג דאין מביאין בי"ד כמ"ש בפ"ק אין מביאין כו' וכ"ש לאחר זמן איסורו ובתוספתא י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני שבת ואופה לו מצה מע"ש ועוד תניא בתוספתא יוצאין במצה ישנה ובלבד שנעשית לשם מצה ובירושלמי פ"ב הלכה ד' מצה הישנה פלוגתא דב"ש וב"ה ר"ל כמו דפליגי בסוכה ושם פליגי בשעשאה שלשים קודם לחג ועיין תוס' דסוכה ט' א' ד"ה סוכה כו' ושם אר"י ד"ה מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר ברי הוא שלא דקדק בה אבל אם כוון אף מתחלת השנה כשירה כמ"ש בסוכה וכ"ש לת"ק דאף ב"ש לא אסרי אלא קודם ל' יום וע' במרדכי שם וכן עיקר: שהוא זמן. כמ"ש ה' א' דכ"ע כו' משש כו' לא תשחט כו' עמ"א: ובי"ד כו'. ע' גה"ג וכ"ה בתוספתא פ"ג י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ואופין לו מצה מע"ש: אחר. זכר לשאר שנים

טור בשם אבי העזרי על פירוש הירושלמי

שם בשם אביו הרא"ש ובשם המדקדקים שאופין הכל קודם מועד שאם יש משהו חמץ יתבטל קודם זמן איסור