דין תפילין בבית הקברות ובית המרחץ - שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ה

בבית הקברות. ואפי' תוך של ביה"ק אסור וכ"ה בי"ד סי' רפ"ב ס"ד ושס"ז ס"ג ושע"ו ס"ד ולזה נתכוון הב"י בסי' כ"ג וכ"ה כוונת הגמרא כנ"ל:

בבית המרחץ. כתב רי"ו נ"ב ח"ב מעשה שרקם א' פסוק ויאמר על טליתו וכו' כ' הרמב"ם כו' שהעושה כן מביא פסוקי התורה לידי זלזול כי הציצית אין בו קדושת הגוף ולכן יבא בהן לב"ה ולבית הטבילה וכו' ואיך יביא כתבי התורה במקום הטנופת וזלזול עכ"ל משמע דאסור ליכנס בתפילין למקום שטובלין שם ובכ"מ פ"ג מק"ש כתב בשם הר"ר מנוח איכא מ"ד כיון דאיסור מרחץ מפני שעומדים שם ערומים ה"ה להנך מקואות שטובלין בהם הנשים אסור לברך בתוכן ולא מסתבר דעיקר איסור המרחץ משום זוהמא והבלא דאית ביה על ידי שתשמישו בחמין אבל צוננין מותר וצ"ע דהא לענין מזוזה בית הטבילה כבית המרחץ עכ"ל ובי"ד סי' ר' איתא דהנשים מברכות במקוה אך נ"ל דמ"מ אסור לכנס לתוכה בכתבי הקדש דאסור לעמוד לפני השם ערום כדאיתא בשבת דף ק"כ ומה"ט פטור ממזוזה וכשאין שם אדם מותר דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם אבל לא במקוה כנ"ל:

או בתוך ד"א של מת. משמע דבבה"ק אסור אפי' חוץ לד"א מן הקבר דאל"כ ליערבינהו ולימא אסור לילך תוך ד"א של קבר או של מת ובר"פ מ"ש אמרי' תוך ד"א הוא דאסור חוץ לד"א שרי פי' לקרות ק"ש וכ"כ ב"י בסי' כ"ג וז"ל ודע דבגמ' אמרי' לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו דוקא תוך ד"א הוא דאסור אבל חוץ לד"א שרי א"כ ק' על ל' הטור והש"ע דכאן. ונ"ל דהטור ס"ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד"א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה"ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד"א של קבר ולאו אדעתיה וכמ"ש בנזיר סחור סחור לכרמא לא תקרב ומ"מ אי מקלע והלך לב"הק והוא חוץ לד"א ודאי חייב לקרות ק"ש דדוקא להחמיר אמרו שלא יכנס כלל כנלע"ד:

ואם הם מכוסים כו'. נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים דחד טעמא הוא מ"ה אע"פ שתש"י מותר ליכנס בה כיון שהיא מכוסה בבגד מ"מ צריך ליזהר ברצוע' שעל אצבעות שתהיה ג"כ מכוסה:

מת. משמע דבבה"ק אסור אפי' חוץ לד"א מן הקבר ובריש פרק מי שמתו אמרינן תוך ד' אמות אסור חוץ לד' אמות שרי לקרות ק"ש וכ' הט"ז דהטור ס"ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד"א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה"ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד"א של קבר ולאו אדעתיה אבל מ"מ אם אירע שהלך לבה"ק והוא חוץ לד"א מקבר ודאי חייב לקרות ע"ש. וכ"כ הב"ח וע"ת דהאיסור הוא דוקא בתוך ד"א של קבר ע"ש ועי' ט"ז בסימן ע"א ס"ק ה' ודברי המ"א בכאן צל"ע עי' סי' ע"ח ס"ק ד' במ"א ובי"ד סימן רפ"ב ס"ד וסימן שס"ו ס"ג ודו"ק. אפי' קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ"ה אסור להניח תפילין ולקרות ק"ש אצלו. מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב ע"ד עי' עט"ז שכתב כל החדר שהמת מונח בו חשיב כד' אמות ע"ש:

מותר. נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים ט"ז:

המרחץ. עיין מ"א שהעלה דבמקוה מותר כשאין שם אדם דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם משום זוהמא דאית ביה אבל לא במקוה ע"ש ועי' סימן פ"ד ס"ק א':

ס"א ואם הם מכוסים מותר. עיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ג סעיף א':

ברכות י"ח

ב"י וכן מצא בתשובת רשב"א

שבת י'