דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן שצ״ג

ולמחר יאמר. על אותה הפת (טור) ונ"ל טעמו משום שאם יקח פת אחר יאסר לאכול שני לחם קודם שחשכה ליל שבת:

ואם שכח ולא עירב. פי' בי"ט דעלמא ולא בע"ש:

יהא זה עירוב. פי' בשבת:

למחר יאמר כו'. בטור כתוב על אותו פת וכתב ב"י לאו דוקא דה"ה אם אומר על פת א' כו' ונ"ל דמצוה מן המובחר על אותו פת דהואיל ועביד בי' כבר מצו' ליעבד ביה מצו' אחרית' כמ"ש בסי' שנ"ד דיש לאכול העירוב בשחרית דהיינו לבצוע עליו והוא מטעם זה ק"ו כאן דתרוייהו חדא מצוה דעירוב נינהו כנ"ל ותו נ"ל דיש מקור לדברי הטור מן הגמ' שהביא סי' תי"ו ס"ב ע"ש:

ויש אוסרים כו'. על דיעה זו ק"ל במאי דפרכי' בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"ד) הא גופא קשיא אמרת ג' דברים צ"ל ע"ש עם חשיכה עם חשיכה אין דהיינו מבע"י אבל ספק לא מערב והדר תנא ספק חשיכה מערבין לא קשיא כאן בע"ת כאן בע"ח אמאי לא מוקמי אידי ואידי בע"ח ורישא מיירי בקיבל עליו תוספת שבת בזה אסור אלא דוקא מבע"י דהיינו קודם קבלת שבת דמסתמא קרינן קודם שבת מבע"י וזה מוכח מדאמר הדליקו את הנר וסיפא מיירי קודם קבלת שבת דודאי מיירי סיפא בזה דהא אמרי' וטומנין את החמין וזה ע"כ קודם קבלת שבת וצ"ע:

אבל אם עירב כו'. דכולי האי לא מקלינן לשווי' לגבי האי עירוב מקצתו יום דהיינו לענין הנחה ומקצתו לילה לענין אכילה שצ"ל בשבת:

יאמר. על אותו הפת טור דהואיל ועביד ביה כבר מצוה ליעבד בה מצוה אחריתא כמ"ש סימן שצ"ד בהג"ה וכל שכן כאן דתרוויהו חדא מצוה דעירוב נינהו. ט"ז ע"ש:

ויש אוסרים. עיין ט"ז מה שהקשה על דיעה זו. והיד אהרן מיישבו בטוב ע"ש:

ס"א אין מערבין. ביצה י"ז הלכה כר' ולאיסורא: ואם שכח. הרי"ף שם מדאמרי' שם מ"ש דלמקני שביתה משא"כ כאן ודמי לעירובי תבשילין: וה"מ. שם ו' א' ודלא כנהרדעי:

ס"ב ואפי' אם. דע"כ בספק חשיכה כבר קבל ואפ"ה מערבין: ויש אוסרין. דמיירי דלא קיבל ואע"ג דממילא נאסר מ"מ קל ממה שקבל בפירוש וראיה מתוספתא וכמש"ל סי' רס"א ס"ד ע"ש וכ"כ בסי' רנ"ג בהג"ה:

ס"ג אבל אם. מדלא השמיענו באדם אחד ובכה"ג ש"מ דלחד גברא לא:

ברייתא ביצה י"ז וכת"ק

שם בגמרא ז' וכרבא וכמ"ש הרי"ף והרא"ש שם

שם

משנה שבת ל"ד ובגמרא בפי' המשנה ובפירש"י ותוספות שם וש"פ

טור בשם ר' שמריה והמרדכי גם בשם ר' יואל

שם במרדכי בשם מקצת תלמידיו וחזר בו הרב

מימרא דרבה שבת ל"ד ועירובין ט"ו

ר' יונה שם בשבת