זמן הנחת התפילין. שולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ז - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ל״ז
סעיף א׳
זמן הנחת התפילין. ובו שלשה סעיפים:גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן:
סעיף ב׳
מצותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריכי' גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה:
סעיף ג׳
קטן היודע לשמור תפילין בטהר' שלא יישן בהם ולא יפיח בהם: הגה ושלא ליכנס בהן לבית הכסא [רש"י פ' לולב הגזול] חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו: הגה וי"א דהאי קטן דוקא שהוא בן י"ג שנים ויום א' [בעל העיטור] וכן נהגו ואין לשנות [דברי עצמו]:
פושעי ישראל בגופן. ודוקא שאינו מניחן בשביל בזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן לא הוי פושע [תו' והרא"ש והר"ן ומרדכי] עססי' ל"ח:
ב׳
נהגו שלא להניחן. משמע קצת דאפי' מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום מפני הרמאי' כמ"ש בב"י לחד פי' ומ"ע כ' בתשו' שתיקן להניח' שנית במנחה ע"ש:
ג׳
חייב אביו. דקודם לכן אין רשאי להניח תפילין ולאו בן חינוך הוא ועססי' י"ו:
ד׳
וי"א. דוקא מקודם לכן אין מניחין [ר"מ] ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן:
שכר. בש"ס איתא דמאריך ימים. ובשמושא רבא איתא שהוא מובטח שהוא בן עה"ב ושאין גיהנם שולטת בו ושעונותיו נמחלים לו. וכתב הרא"ש אם זהיר בתפילין כף זכות מכרעתו. ואם פשע בהם כף חובה מכרעתו. שאין לך גדול במצות עשה יותר מתפילין. חרש המדבר ואינו שומע. או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אינו שומע ואינו מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה. ע"ת וכ"כ בשיורי כנה"ג סי' ל"ח. והבאר היטב אשר לפני לא העתיק היטב ע"ש:
ב׳
בגופן. ודוקא שאינו מניחם בשביל ביזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן אף ע"ג דעבירה היא בידו דבקל יוכל ליזהר בהם בשעת ק"ש ותפלה מ"מ לאו בכלל פושעי ישראל הוא. הרא"ש:
ג׳
היום. ומ"ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של"ה ויניח תפילין דר"ת במנחה:
ד׳
שנים. והב"ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר"ש הלוי חלק א"ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי"ג שנים. מ"א:
ס"ב מצותן כו'. ואמרינן ולבני מערבא כו' ופי' תוס' דוקא שחלצן בלילה ור"ח ורבר"ה מצלי בהו באורתא וע' במנחות ספ"ג ופ' בתרא דיומא ופט"ז דשבת ופ"ב דסוכה ופ"ד דמגילה וש"מ: אבל כו'. פ"ד דשבת מ"ט א': ושלא כו'.כמ"ש בכמה מקומות חייב אדם למשמש כו' ועתוס' שם ד"ה שלא כו' ולכן השמיטו טוש"עכאן דבכלל אלו הוא: נהגו כו'.כמש"ש ק"ל א' ועתוס' מ"ט א' ד"ה כאלישע כו' ואין תימה כו': ומ"מ כו'. כמ"ש בפ"ב דברכות ובזה בקל יכול ליזהר. הרא"ש:
ג׳
ס"ג שלא כו'. כן פי' סה"ת וסמ"ק וכמ"ש בס"ב ושלא ליכנס כו'. כן פירש רש"י שם: וי"א כו'. כמ"ש בברכות כ' ועיין רש"י ד"ה קטנים וד"ה ומן התפילין כו' ועתוס' שם ד"ה וקטנים שדחקו עצמן הרבה אבל לפ"ז ל"ק וכן מה שהקשו מק"ש דשם לחנכו בתורה ולא לקרות בעונתה וגם א"צ רק פסוק ראשון וערש"י הנ"ל ד"ה וקטנים:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ז, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.