דין גג הסמוך לרשות הרבים - שולחן ערוך אורח חיים סימן שס״א

ולמעלה מי'. דאלו כולו אינו גבוה י' לא מהני סולם דהוין ר"ה כמ"ש סי' שמ"ה ס"י וסט"ו ואם תוכו י אף על פי שמצד החצר אין בו י' א"צ סולם (עיי' ת"ש) (ב"י הג"א מ"מ):

משתמשין בו. שמניחין כובעים וכלים קטנים עליהם:

כולם קבוע. דבזה סלקיה לגג מן רה"ר:

בפחות מי' אסור. דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

ברוחב הקרוי ד"ט. אף על גב דקור' מבוי סגי בטפח התם טעמא משום היכר בעלמא:

בתוך י'. ובני ר"ה משתמשי' שם והו' כר"ה ואסור להוציא שם מן הבית מהני סולם קבוע דגלי דעתיה דסלקי' לגג מן ר"ה ואיהו ניח' ליה לאשתמושי ביה אבל בסולם עראי אין כאן סילוק כיון דמסלק ליה לסולם:

והוא שלא יהי' פי תקרה משופע. כ"כ הטור וז"ל וכגון שפי התקרה חלק' ורחבה ד"ט אבל אם הוא משופע ואין בו ד"ט לא אמרי' יורד וסותם עכ"ל וכ' ב"י שלמד כן מדאמרי' בפ"ב דעירובין דף כ"ה בפלוגתא דרבה ור"ז אי אויר קירוי מייתר או אינו מייתר דרבה ס"ל מייתר וה"ל יותר מב"ס ור"ז ס"ל אינו מייתר דאמרי' פי תקרה יורד וסותם וה"ל כאלו יש מחיצה עד למטה לימא בפלוגתא דרב ושמואל קא מפלגא דאתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרי' פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בד"א לא אמרינן פי תקרה כו' אי דעבדא כעין אכסדרה שהגג שוה ה"נ דרבה מודה דאמרינן פי תקרה כו' והא דפליג רבה כאן דעביד כי ארזילא פירש"י יציע גג משופע דליכא פה ומשמע לרבינו דכיון דליכא פה לכ"ע לא שייך למימר פי תקרה ור"ז דשרי התם לאו דמותרת פי תקרה היא אלא משום דכיון דמקורה לא חשיב קרפף ואע"ג שהתו' והרא"ש חולקים בפ' כל גגות על רש"י שפי' קירוי ובאלכסון בשיפוע לאו למימר דס"ל שאע"פ שהוא בשיפוע אמרי' פי תקרה דהא (כצ"ל) דעבד כי אורזילא דאמרי' בעושין פסי' דלא אמרי' ביה פי תקרה לכ"ע היינו גג משופע ולא פליגי אלא בפירוש אלכסון ומ"ש ואין בו ד"ט פי' שאם אין בקורה רוחב ד"ט אע"פ שאינו משופע לא אמרי' פי תקרה וכתב רבינו וי"ו במקום או עכ"ל ומאוד מאוד תמוהין דבריו דא"ת שבמשופע לא הוה אמרי' פי תקרה לכ"ע למה כ' הטור בסי' שנ"ח בסופו קרפף בג' סאין וקורה ממנו בית סאה מותר אפי' אם הקרוי משופע דחשבינן כאלו מחיצה בסוף הקירוי כו' עכ"ל משמע בהדיא דאמרי' פי תקרה וזה שלא כדברי ב"י דאמר דבזה כ"ע ס"ל לאסור ולא אמרי' פי תקרה ותו דלדברי ב"י מ"ט דר' זירא דשרי כיון דלא אמרינן פי תקרה ותו קשה דרבינו הטור כ' בהדיא ברמזים פ' עושין פסין בקרפף של ג' סאין וקירה בו בית סאה אפי' הקירוי משופע אמרי' ביה פ"ת יורד וסותם הרי מבואר שלא כדברי ב"י ע"כ נראה דרבינו הב"י לא יצא כל ידי חובת העיון בזה הגם כי מו"ח ז"ל הסכים עמו אלא העיקר הוא דדברי הטור כשיטת הרא"ש דפר' עושין פסין גבי קרוי אף לר"ז ההיתר משום פ"ת אלא דתלמודא קאמר שם דל"ת פלוגתא דרבה ור"ז בפלוגתא דרב ושמואל פליגי לענין אם אמרי' כלל פי תקרה והיינו דעביד כאכסדרה ורבה ור"ז ס"ל דודאי קי"ל דאמרינן פי תקרה כו' היכא דעבד בשוה אלא דאם עביד כאורזילא דהיינו בשיפוע כפירש"י שכן מביא הרא"ש האי פירש"י שם ובזה פליגי רבה ור"ז דלרבה לא אמרי' פי תקרה באם הוא משופע ולר"ז אמרי' כן אפי' במשופע וקי"ל כר"ז כמ"ש הרא"ש אלא דעדיין צריך תנאי א' דהיינו שצריך רוחב הקורה שפיה יורד וסותם ד"ט דלא כרש"י שס"ל די בטפח כמ"ש התו' בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ו) ד"ה קורה ד' מותרת כו' שלא הוצרך הטור להזכיר שם שיהא רוחב ד' דהא שם מיירי בתקרה שהיא כסוי לאכסדרא ובודאי יש שם ד' טפחים אבל כאן דמיירי בקירוי שנפרצה ולפעמים יש שם קורה אחת שנשארה פחות מד' טפחים ע"כ הזכיר שיהיה שם דוקא ד"ט ופי' דבריו הוא וכגון שפי התקרה חלק ורחבה ד"ט פי' שהפה הוא חלק ורחב ד' טפחים באותו רוחב אבל אם הוא משופע ואין באותו שיפוע שהוא לצד הפה של התקרה ד"ט לא אמרינן ביה פי תקרה וע"כ לא אמר בסיפא ואין ברחבו ד"ט כמו שזכר ברישא רחבה ד"ט דכאן לא קאי על הרוחב כפשוטו אלא בהשיפוע אמר שיש בשיפועו ד"ט במקום שהוא הפה של התקרה אז מותר וא"כ אין אנו צריכין לדחוק לפרש דהוי"ו הוה במקום או כמ"ש ב"י אלא דהוא כפשוטו והא דאמרינן כאן בפרק כל גגות דאמרי בי רב משמיה דרב כגון שנפרצה בקרן זוית באלכסון ס"ל לטור כשיטת הרא"ש כאן שאין הטעם משוה שהוא באלכסון א"א פי תקרה אלא משום דהוה בקרן זוית וטעם דפי תקרה יורד וסותם הוא משום דהוה כפתח וכאן בקרן זוית לא עבדי אינשי פיתחא נמצא לפ"ז דאף במשופע כל שיש בשפוע שלפה ד"ט אמרי' שפיר פי תקרה והכל ניחא אחר העיון בס"ד והב"י וש"פ לא נחתי לזה כל עיקר ותו הקשה מו"ח ז"ל דברי הטור אהדדי דכאן פסק כתו' דבעינן רוחב ד"ט לפי תקרה כו' ולא כרש"י ובה' סוכה סי' תר"ל כ' אפי' אם יש בפי התקרה של אכסדרה טפח לא אמרינן ביה יורד וסותם כו' משמע דבשיעור טפח תליא מילתא וחילק בין שבת לסוכה והוא דוחק גדול ולק"מ מתחלה דהתם לא פסק להלכה דבטפח סגי אלא דנקט שם שיעור דמהני ביה פי תקרה דהיינו לרש"י כדאית ליה בטפח ממילא לתו' בד"ט וברמזים כתב שם ספ"ק דסוכ' בהדיא בד"ט וע"ז אמר דאפ"ה לא אמרי' שם פי תקרה מטעם הנזכר שם כ"ז פשוט וברור:

מעשרה. ואם תוכו יו"ד אע"פ שמצד החצר אין בו יו"ד אין צריך סולם. ב"י:

סולם. דגלי דעתיה דסלקיה לגג מן ר"ה בסולם קבוע:

ס"א בתוך עשרה. גמ' שם וכפירש ר"ת והרמב"ם: ולמעלה מעשרה לחצר. דאל"ה הוי כרמלית ולא מהני סולם כמ"ש שבת ז' ב' בית שאין תוכו כו'. אבל השתא כיון שמצד א' הוא עשרה הוי רה"י כמו בור וחולייתו שבת צ"ט עירובין צ"ט: הואיל ורבים. שם בגמרא ודלמא כשרבים. וכ"ה ברמב"ם ומ"מ ע"ש: ה"ז כר"ה. מכאן ראיה לס' הרא"ש בסימן שמ"ה ס"י והוא לשון מ"מ בשם הרשב"א כל הס' עד סופו:

ס"ב חצר שנפרצה כו' אי כו'. מתני' צ"ד א' וערש"י ד"ה חצר במילואה או כו': מקום. שם בגמרא על מקום כו': כצידי ר"ה. שם ואב"א כו': שהוא כרמלית. מתני' שם: כמ"ש החצר. גמרא שם ורבנן א"ל ר"א צידי כו': ואם נפרץ. שם א"ר לעולם כו': וכן בית. שם מתניתין וגמרא וכפי' תוספות ד"ה וקירוייו: אפי'. כלישנא קמא דבשל סופרים הלך אחר המיקל: והוא. שם כפירש"י ד"ה אמרי כו' וכמ"ש שם כ"ה ב' וכפרש"י שם דע"כ ל"פ רבה ור"ז אלא בקרפף מ' דבשאר מקומות מודים דלא אמרינן פי תקרה וכן לפירש תוספות שם ד"ה הב"ע כו' בכ"מ מודים דלא אמרינן בד' רוחות פי תקרה כמ"ש התוספות שם ובפ' כל גגות שם: וי"א דבעינן. שם פ"ז וכפי' תוספות שם ד"ה קורה כו' ושבת ט' א' כגון שקירה כו' וע"ש ברש"י ותוספות: ואמרינן פי כו'. צ"ד ב' וכן בית כו' מ"ש מרוח כו' ולהכי נקט אכסדרה בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות אבל בבקעה אין לה אלא ב' מחיצות ועתוס' שם ד"ה בשתי רוחות ושם כ"ה א' ד"ה אכסדרה ובפ"ק דסוכה י"ח ב' ד"ה אכסדרה כו': אבל זו כו'. שם מתני' הבונה כו' וגמ' שם וסוכה שם בההיא מודינא לך כו' וש"ע השמיט כ"ז דבדין הראשון פ' כרש"י שם פ"ז א' ד"ה קורה וכן הרמב"ם לא הזכיר רוחב הקורה וכ' ב"י דהכי נקטינן ובדין השני פ' כרי"ף ורמב"ם דפי' אכסדרה בבקעה שיש לו ג' מחיצות דפלוגתייהו בהכי וכגי' ר"ח כי לית ליה בג' כו' וכמ"ש תוס' שם ושם דאכסדרה יש לו ג' רוחות כמ"ש בב"ב כ"ה ב' העולם לאכסדרה הוא דומה כו' ולפיכך נקט בבקעה משום דבחצר יש ד' רוחות ולכן סתם בש"ע דכאן מיירי שנפרץ מרוח א' ואפי' במלואו מדקאמר ואפי' ביותר ש"מ דע"כ מיירי בעשר ע' תוספות שם ד"ה בעשר כו':

עירובין פרק ה'

תוס' בשם ר"ת

ה"ה בשם הרשב"א בפי"ד

שם בשם הרשב"א

משנה שם ל"ד ובגמרא שם

משנה שם וכרבי יוסי ולחומרא

שם פלוגתא דרב ושמואל וכלישנא בתרא וכרב וכן כת' הרא"ש דבשל סופרים הלך אחר המקיל וכן נראה דעת הרי"ף והרמב"ם בפי"ז וש"פ

מהא דעביד כי ארזילא כ"ה וכפירוש רש"י: