א׳
העשוי לכך. ואמרינן בגמ' דאם היה לו מגרדת המיוחד לשבת שרי, ומזה נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת עססי' ש"ג:
דיני סיכה בשבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ״ז
דיני סיכה בשבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ״ז - 4 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן שכ״ז
סעיף א׳
דיני סיכה בשבת. ובו ד סעיפים:החושש במתניו לא יסוך שמן וחומץ אבל סך הוא שמן לבדו אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה עביד ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפי' בלא רפואה מותר: הגה ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה בכל שמן אסור (בית יוסף):
סעיף ב׳
סכין וממשמשין להנאתו ע"י שינוי שסך וממשמש ביחד ולא ימשמש בכח אלא ברפיון ידים:
סעיף ג׳
אין מגרדין בכלי העשוי לכך אלא אם כן היו ידיו או רגליו מטונפות בטיט וצואה:
סעיף ד׳
לא יסוך רגלו בשמן והוא בתוך המנעול או הסנדל (החדשים) (מימוני פרק כ"ג) מפני שהעור מתרכך ודמי לעיבוד אבל סך רגלו ומניחו במנעל וסך כל גופו ומתעגל ע"ג העור והוא שלא יהא בשמן הנישוף מגופו שיעור כדי לעבדו אפילו יש בו כדי לצחצחו מותר והוא שלא יכוין אפילו לצחצחו:
מגן אברהם · אורח חיים סימן שכ״ז
ב׳
שהעור מתרכך. הדורס על העור עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהאומנים עושין חייב, השף בידו על העור המתוח בין העמודים חייב משום ממחק, [פי"א]:
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן שכ״ז
א׳
דלרפואה קעביד. וכל מילי דרפואה אסור משום שחיקת סמנים כמ"ש בסי' שכ"ח:
ב׳
ובמקום שאין נוהגין כו'. מ"ה כ' בש"ג דאסור לסוך הראש שיש בו חטטין:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן שכ״ז
א׳
דלרפואה. וכל מילי דלרפואה אסור משום גזירת שחיקת סמנים כמ"ש סי' שכ"ח:
ב׳
שמן אסור. ומש"ה כתב בש"ג דאסור לסוך הראש שיש בו חטטין:
ג׳
העשוי. ואמרינן בגמרא דאם היה מגרדת המיוחד לשבת שרי. ומזה נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת עיין ססי' ש"ג מש"ש. מ"א:
ד׳
לעיבוד. הדורס על העור עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהאומנים עושין חייב. השף בידו על העור המתוח בין העמודים חייב משום ממחק. רמב"ם פי"א:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן שכ״ז
א׳
ס"א ובמקום. ע' רש"י במתני' ד"ה אבל ושם ב' ד"ה אע"ג:
ב׳
ס"ב להנאתו. רש"י: ולא. שם ובפרש"י ועסי' שכ"ח סמ"ב:
ג׳
ס"ג אין. מתני' שם: בכלי. ברייתא שם וערש"י במתני': אא"כ. כרשב"ג:
ד׳
ס"ד החדשים. תוספתא פ"ד:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן שכ״ז
א׳
שבת קי"א משנה
ב׳
שם מימרא דרב וכ"פ הרי"ף ורא"ש ורמב"ם בפכ"א
ג׳
שם במשנה
ד׳
שם ברייתא וכדמפ' לה ר' יוחנן וכ"פ הפוסקים
ה׳
שם בברייתא כרשב"ג וכן פסקו הפוסקים
ו׳
שם קמ"ח ברייתא
ז׳
רמב"ם בפכ"ג ושם כתב אע"פ שהם חדשים
ח׳
שם בגמ'
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ״ז, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל