בשבת ישלים מאה ברכות בפירות - שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״צ
בשבת ישלים מאה ברכות בפירות. שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״צ - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ר״צ
סעיף א׳
בשבת ישלים מאה ברכות בפירות. ובו ב סעיפים:ירבה פירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות: הגה ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו כי עונג הוא לו (טור):
סעיף ב׳
אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה: הגה ופועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה כל ימי שבוע יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע ותלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה קצת שהרי מתענגים בלמודם כל ימי השבוע: [ב"י סי' רפ"ח בשם ירושלמי]:
אין להניח הדרשה עבור סעודה ג' כדאי' במד' משלי בפ' אשת חיל שמתו בניו של ר"מ מאותו החטא [רוקח] וצ"ל שהדרשה תהא להורות לעם את חקי האלהים ואת תורותיו ולהכניס יראת שמים בלבבם ולא כמו שנוהגין עכשיו, לא יאמר בשבת נישן כדי לעשות מלאכתינו בערב [ס"ח סימן רס"ו]:
צהרים. ולא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתינו בליל מ"ש שמראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול. ס"ח סי' רס"ו:
ב׳
ולדרוש. ואין להניח הדרשה בשביל סעודה ג' שמתו בניו של ר"מ מאותו חטא רוקח. (ובס' א"ר כתב דוקא שלא ירגיל לאכול סעודה ג' באותו שעה אבל באקראי שנמשך בדרשה כ"כ אין לבטל סעודה ג' משום זה. וכ"כ רוקח דלא כמ"א) ונ"ל שהדרשה תהא להורות לעם את חקי אלהים ולהכניס יראת אלקים בלבם ולא כמו שנוהגים עכשיו. מ"א:
ס"ב אחר סעודת כו'. בתנחומא פ' ויקהל בעלי אגדה היו אומרים מתחלת התורה עד סופה אין בה פ' שנאמר בה קהלה בראשה אלא כו' ומביאו ב"י וכ"ה במדרש אבכיר והביאו הילקוט שם ע"ש ובמדרש אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ב"י לארץ זה רץ לכרמו כו' א"ל י"ל זוג כו' ושבת שמו והביאו הטור ע"ש: קובעים מדרש. גיטין לח ב' ושבת פט"ז שאין קורין בהן כו' ל"ש אלא בזמן בה"מ: בנביאים. לא בכתובים. שם שקורין בהן כו': ופועלים. ירושלמי פט"ו הלכה ג' ר' חגי בשם ר"ש ב"נ לא נתנו שבתות ויו"ט אלא לאכילה ושתיה ע"י שהפה הזה מסריח התירו לי לעסוק בד"ת ר"ל שהפה רגיל לדבר דברים בטלים וכיוצא ר' ברכיה בשם ר"ח בר בא לא ניתנו שבתות וי"ט אלא לעסוק בהן בד"ת מתני' מסייע בין לדין בין לדין כיצד הוא עושה או יושב ואוכל או עוסק בד"ת כתוב א' אומר שבת הוא לה' וכתוב א' אומר עצרת לה' אלקיך הא כיצד תן חלק לת"ח וחלק לאכול ולשתות וט"ס יש כאן. ובתנחומא ול"פ מ"ד ר' ברכיה לת"ת אלו הפועלים כו' ומה דאמר ר"ח להתענג אלו ת"ח כו' ע"ש ולכאורה מ' דפליגי בפלוגתא דר"א ור"י ובגמ' דידן אמרינן הכל מודים כו' ועיין ב"י ר"ס רפ"ח:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״צ, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
