סדר סעודת שחרית של שבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ט
סדר סעודת שחרית של שבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ט - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רפ״ט
סעיף א׳
סדר סעודת שחרית של שבת. ובו ב סעיפים:יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא קידושא רבה ואח"כ יטול ידיו (וע"ל סי' רע"א סעיף י"ב בהג"ה) ויבצע על לחם משנה כמו בלילה ויסעוד וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ומיהו לשתות מים בבקר קודם תפלה מותר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש: הגה וע"ל כל דיני קידוש סי' רע"א רע"ב רע"ג:
סעיף ב׳
במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין חוץ מהמים חמר מדינה ומקדשין עליו ואם אין לו אפילו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש:
קידושא רבה. וזה הקידוש אינו כלל דאוריית' [רמב"ם פכ"ט]:
ב׳
הוי שכר. הא דסתם המחבר כאן משום דאפי' למ"ד בסי' ער"ב ס"ט דאין מקדשין עליו גבי קידוש שחרית סמכינן אמ"ד דמקדשין עליו ורשאי לאכול אחר שקידש על השכר אפי' לא בירך על הפת עסי' רע"ג ס"ה:
ג׳
חמר מדינה. משמע אבל היכא דלא הוי חמר מדינה לא ובב"י כ' דבטור משמע אפילו במקום שאינה חמר מדינה פי' אם אין לו יין מקדש על שאר משקים אחרים משום היכר כמ"ש סימן ער"ב ס"ט:
ד׳
אוכל בלא קידוש. פי' כשיש לו פת אומר המוציא על הפת ואסור לאכול דבר אחר קודם לכן ואם אין לו פת אוכל ד"א בלא קידוש ומשמע ברא"ש ובתוספות פ' ע"פ דה"ה בקידוש הלילה אם אין לו פת אוכל בלא קידוש דכתבו מקום שאין יין ובבית הכנסת א"א לקדש בפת לאורחים ש"ץ אומר ברכה מעין ז' ויוצאים בזה א"כ כל אדם נמי יוצא בזה במה שמקדש בתפלה וכמ"ש רסי' ער"א וכ"מ בהג"מ פכ"ט שכתב ולא אמרו בת טות אלא להבדלה דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא עסי' רצ"ו ס"ג מ"ש ומ"מ נ"ל דאם מצפ' שיביאו לו ימתין עכ"פ עד חצות לילה אבל בקידוש היום אין צריך דהא י"א שמותר לאכול קודם וכדאי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק:
הוי שכר ושאר משקין ק"ל הא קי"ל בסי' רי"א ס"ג הביאו לפניו דבר שברכתו בפה"ע ודבר שברכתו שהכל בפה"ע קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד כו' וא"כ כאן שמביאין לפניו כוס שכר לברך שהכל ולחם לברך המוציא ממילא המוציא קודם שהיא ברכה פרטית נגד שהכל שהיא כוללת ויש כאן ברכה שאין צריך וי"ל דכאן הכרח הוא לברך שהכל תחלה משום קידוש וע"כ תיקנו שיכוין שלא להוציא ברכת הלחם ג"כ בזה כדי שיהיה ניכר הקידוש כמ"ש הטו' סי' ער"ב וזה דומה למ"ש ב"י בסי' רצ"א בשם התוספות שראוי שלא להפסיק באמצע סעוד' משום ברכה שא"צ אלא כיון שמפסיק לכבוד שבת אין כאן ברכה שלא לצורך ועסי' רצ"א בסופו:
מוצעת. היינו מע"ש או שישן בה בשבת אבל בלא"ה אסור. ויפרוס הסדין על המטה ולא יזיז הכסת. באר שבע דף ק"ד ועי' סי' ש"ב ס"ג מ"ש בשם המ"א ועי' סי' שט"ו ס"ד. כתב הבאר היטב אשר לפני וטוב ללמוד תורה במקצת יום שבת קודם אכילה ע"ש ומדברי רמ"א סי' רפ"ח ס"ח לא משמע כן ועי' יד אהרן סי' רפ"ח בהגהות. ב"י:
ב׳
קידושא רבה. וזה הקידוש אינו כלל דאורייתא רמב"ם פכ"ט:
ג׳
קידוש. פי' כשיש לו פת אומר המוציא על הפת ואסור לאכול דבר אחר קודם לכן ואם אין לו פת אוכל ד"א בלא קידוש. ומשמע בהרא"ש דה"ה בקידוש הלילה אם אין לו פת אוכל בלא קידוש. ומ"מ נ"ל דאם מצפה שיביאו לו ימתין עכ"פ עד חצות לילה אבל בקידוש היום א"צ עיין מ"א:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ט, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.