לומר משנת במה מדליקין - שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ע

קודם תפלת ערבית. כדי שידעו במה מדליקין וצ"ל דלפי שלא נהגו להדליק במדינות אלו בשמנים ובפתילות אלו אין חוששין לזה ומה שאומרים אותו כתב במנהגי מהרא"ק כדי שאם איחר לבא לבהכ"נ יסיים תפלתו בעוד שאומרים אותו ולכן א"א אותו בשבת ח"ה שאין מאחרין כל כך דאין עושין מלאכה כל כך עכ"ל, וכתב הב"ח שיאמרוהו אחר הקידוש דעיולי יומא מקדמינן וכ"מ בטור ובש"ע ע"כ:

פ' במה מדליקין. לפי שיש בו דין הדלק' וג' דברים שצ"ל בתוך ביתו עם חשיכ' ובי"ט שחל בע"ש א"א אותו מפני שאין יכולים לו' עשרתם כ"כ הטור וכתב ב"י שאין טעם זה כדאי ול"נ שהוא כדאי שפיר דהכונה בזה שאין הכל יודעים שאסור לעשר בי"ט ובזה שלא יאמר הפרק במה מדליקין ירגישו וישאלו מה נשתנ' ע"ש זה וישיבו להם הלומדים משום עשרתם ובזה ידעו הדין ומזה הטעם א"א גם בח"ה כמ"ש רמ"א דמשום י"ט אנו עושין כן גם בח"ה שהוא קצת י"ט והכל הוא להזכיר דין איסור עישור בי"ט גם בי"ט שחל בשבת ג"כ נכלל בזה כיון דעכ"פ יש י"ט בזה היום בערב יהיו נזכרים לדי י"ט בע"ש כנ"ל:

בשבת של חנוכה. לפי שמזכיר שם פיסול שמנים שאסורים בשבת מה שא"כ בחנוכה:

במה מדליקין. כדי שאם איחר לבוא לבה"כ יסיים תפלתו בעוד שאומרים אותו ולכן א"א אותו בשבת חוה"מ שאין מאחרין כ"כ דאין עושין מלאכה כ"כ מנהגי מהרא"ק. וכתב הב"ח שיאמרוהו אחר הקידוש דעיולי יומא מקדמינן וכ"מ בטור. מ"א:

בשבת. וכן בי"כ שחל בשבת א"א אותו. שכנה"ג:

ס"א נוהגין. שבה דיני הדלקה ושלשה דברים שצריך כו' וז"ש והספרדים אומרים כו' והוא הנכון דלאח"כ מנ"מ:

ס"ב יש שאין. דל"ל עשרתם. טור: ויש. משום פיסול שמנים שמותר בחנוכה: ואין. דמ"מ לשבת אסור לצורך היום: ובשבת כו' וכן כו'. דעיקר נתקן משום המאחרים ולא שייך כ"כ:

טור

ב"י

טור

מהר"י אבוהב בס' הא"ח בשי"א