לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה - שולחן ערוך אורח חיים סימן רס״ב

יפנה קורי עכביש מהבית (ר"ח ע"ה), האר"י הקפיד מאד לאכול על השלחן של ד' רגלים דוגמת שלחן המקדש ולברך על ב' אגודות הדס בכל ג' קידושים ובליל שבת הניח על השלחן הכוס של ב"ה עם מעט יין וקצת פתיתין אבל לא לחם שלם ועבי"ד ססי' קע"ח ועסי' ק"פ:ויציע המטות. שיושבין עליהם, ז"ל ד"מ כ' מהרי"ו בפסקיו מותר לזרוק דבר חוץ לשלחן ואין לחוש לאותן שאומרים שזורקין המלאך ע"כ ואפשר שדבריהם דברי משל שאם יזרוק דבר ולא יוכל לכבד הבית בשבת א"כ יהיה מנוול ויצא המלאך הטוב המלוה והדבר נכון אבל לא ראיתי חוששים לזה ומכבדין אחר כך הבית בדבר המותר כמ"ש סי' של"ז עכ"ל, וא"כ במקום שלא נהגו לכבד בליל שבת אסור לזרוק ע' בתשו' מהרי"ל סי' קס"ג: רש"ל היה לו ב' מפות על השלחן מלבד העליונה משום דכשמנערין המפה נמצא השלחן מגולה ועוד דהמפה תלויה מעל השלחן טפח וכשפורס' עושה אוהל ולכן הניח התחתונה תמיד ואחרת עליה (מט"מ) וכמ"ש סימן שט"ו סי"א דזה לא הוי אהל:

ישתדל. וטוב שיהי' לו טלית אחר (י"נ) ובכתבים איתא טוב שלא ילבוש בחול מכל מה שלבש בשבת אפי' חלק ובאגודה סימן קמ"ג כתב שילך בבגדי שבת עד מ"ש אחר הבדלה ועסי' ש"ב ס"ג דמשמע דמותר לפשטן וי"ל דמיירי שיש לו בגד תחתון מיוחד לשבת ובכונות כתב דאפי' אבל ישנה בגדיו:

כיוצא לקראת. וטוב לצאת לשדה ובקצת מקומות נוהגין לצאת מבית הכנסת לחצר ואומרים באו ונצא וכו' (כ"ה):

ישלשל בגדיו למטה. פי' יתירם כדי שלא ילביש אותם כדרך שלובשם בחול מקופלים בחגורו כדי שלא יתלכלכו בטיט החוצות כדרך שעושה בחול:

שלחנו. האר"י ז"ל הקפיד מאוד לאכול על שלחן של ד' רגלים דוגמת שלחן המקדש ולברך על ב' אגודות של הדס בכל ג' קידושין ובליל שבת הניח על השלחן הכוס של בה"מ עם מעט יין וקצת פתיתין אבל לא לחם שלם ועי' סי' ק"פ. יפנה קורי עכביש מהבית. ר"ח ע"ה:

בבואו מבה"כ. וינשק ידי אמו בליל שבת כשהיא מברכת אותו וסודו מבואר בדברי האר"י ז"ל:

ערוך. רש"ל היה לו ב' מפות על השלחן מלבד העליונה שעל הלחם משום דכשמנערין המפה נמצא השלחן מגולה ועוד המפה תלויה מעל השלחן טפח וכשפורשה עושה אוהל ולכן הניח התחתונה תמיד ואז הוא מוסיף על אוהל עראי ושרי מט"מ ועי' סי' שט"ו סי"א:

נאים. והאר"י ז"ל כתב יש ללבוש ד' בגדי לבן מלבוש העליון והתחתון ואיזור והחלוק כנגד ד' אותיות הוי"ה. כתב בס"ח אל יקח אדם ילד בשבת עד שישים תחלה כר בחיקו. מהרי"ל היה לו טלית מיוחד לשבת וכפלו במוצ"ש. ובאגודה סי' קמ"ג כתב שילך בבגדי שבת עד מ"ש אחר הבדלה ובכוונות כתב דאף אבל ישנה בגדיו:

כלה. ויש למקבלי שבת לצאת לעזרת בה"כ כנה"ג. ואנו נוהגין לעמוד לעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול. אין מקבלין שבת ביום כיפור שחל בשבת כי אין ביום כיפור נשמה יתירה. שכנה"ג:

ס"א ויתקן כו'. כפי' תוס' שם בד"ה ומצא. דערוך הוא במקום אחר וע"כ הטעם כדי שימצאנו כו': ויהיה. ולכן לא הזכיר בפ' ע"פ ק' ב' רק מפה שעל הפת לפי' תוס' בשם י"מ זכר למן:

ס"ג ילבש כו' דר' חנינא כו'. שבת קי"ט א' ב"ק ל"ב ב': וילביש עצמו. שם קי"ג ב' ורחצת וסכת ושמת כו':

הא דרבי יוסי בר חנינא שבת קי"ט

שבת קי"ג

שם קי"ט