ברכת הודאת הגשמים - שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ״א
ברכת הודאת הגשמים. שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ״א - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רכ״א
סעיף א׳
ברכת הודאת הגשמים. ובו ב סעיפים:אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם אע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה משירדו כ"כ שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה: הגה ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך (סמ"ג ואגור וכל בו):
סעיף ב׳
ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וחותם בא"י אל רוב ההודאות ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שותף בשדה מברך שהחיינו: הגה ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב. (הרשב"א):
הרואה נילוס כשהוא קטן וחוזר ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך דקמא קמא בטיל ואם רואה מים שבכלי"ג אם כבר ראה המים במקומם בנילוס אין לו לברך על ראיית הכלי"ג אבל אם לא ראה אלא עתה בכלי"ג מברך (רדב"ז ח"א סימן ק"ל כ"ה): מברך שהחיינו. ואף ע"ג דמ"מ כל העולם שותפין עמו באותה טובה שהרבה אנשים יש להם שדות וכמ"ש הרא"ש מכל מקום בעינן שיהיו שותפין בטובה משא"כ הכא שכל אחד יש לו שדה בפ"ע ועמ"ש סימן קע"ה: כתב הש"כ ואם יש לו אשה ובנים עסי' רכ"ג ס"א כונתו שמברך הטוב והמטיב: וקשה דא"כ מאי דחק בגמרא ה"ל לשנויי כגון דאיכא אשה ובנים אלא ע"כ לא מהני אשה ובנים דהרי אין להם חלק בשדה ושמא לא יתן להם כלום מפירותיה משא"כ בסימן רכ"ג ס"א דיש לה חלק בולד דג' שותפין באדם ומ"ש שם ס"ה נמי שיש להם הנאה שמשתמשין בו מיד ודברי הב"ח בסימן רכ"ב צ"ע:
ב׳
דהשומע וכו'. פי' היכא דשמע ולא חזא ואית לו שדה בשותפות אינו מברך מודים וכו' אלא הטוב והמטיב אבל אם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דאין לו שותף באותה טובה דבזה אין חילוק באין רואה לשומע דברכת מודים וכו' לא נתקנה אלא ברואה ועיין בטור סי' רכ"ג שכ' א"ל מת אביו וכו' מברך ועמ"ש ס"א, וכ"מ בחדושי הרשב"א וצ"ע מאי קמ"ל רמ"א בזה וגם למה כתב וי"א וכו', ואפשר שרמ"א לא ראה רק בב"י וסבר שהרשב"א חידש דבשומע אפי' אין לו שותף מברך הטוב והמטיב אבל המעיין בת"ה יראה כמ"ש ומ"ה השמיטו הרב"י, נ"ל דאם עכו"ם שותף בשדהו מברך שהחיינו דטובת עכו"ם אינה טובה כמו שכתבו התוס' בסנהדרין דף ל"ז:
כל כך. וכתב ב"י דהא פשיטא שאפי' באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה עולם בצער ואח"כ ירדו גשמים שצריך לברך. אם רואה נילוס כשהוא קטן ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך עיין כנה"ג:
ב׳
בשותפות. אפי' בשותפות אשתו ובניו. הלק"ט ח"א סי' קצ"ו וכ"כ הש"ך והמ"א חולק עליו ע"ש. אם עכו"ם שותף בשדהו אינו מברך הטוב והמטיב כ"א שהחיינו דטובת עכו"ם אינה טובה. מ"א:
ג׳
י"א דהשומע. פי' היכא דשמע ולא חזא ואית ליה שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דבזה אין חילוק בין רואה לשומע וברכת מודים לא נתקנה אלא ברואה עיין מ"א:
ס"א אם היו כו'. כל בו וכמ"ש בהג"ה ומה כו': אע"פ כו'. ר"ן וכמש"ו משירדו כו': שיעלו כו'. כן פי' הרמב"ם והר"ן בפי' הראשון:
ב׳
ס"ב עד הן כו'. כגי' הרי"ף והרא"ש והרמב"ם וש"פ: ואם כו'. כפי' הרי"ף והרמב"ם שם אבל הרא"ש מפ' כפרש"י שם ד"ה ה"ג כו' וכמו במת אביו בסי' רכ"ג ס"ב: י"א כו'. גמ' שם ל"ק כו' וכ' הרשב"א דאף לפי המסקנא כ"ה ועמ"א:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ״א, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
