הטבת החלום ותעניתו - שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״כ

יטיבנו. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה (ברכות רמ"מ) ואם מטיבין ב' במעמד אחד גם הג' צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם באותו פע' (שם), כשהולך לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב (שבת דף ל'):

וכו'. שבע זימנין וכו' י"א דכך הוא הלחש וא"צ לאומרו רק ג"פ כדרך כל הלחשים, וי"א דצ"ל טבא הוא וטבא ליהוי ז"פ לכן אומרים טבא הוא וטבא ליהוי ד"פ ואח"כ אומרי' אותו עם שבע זימנין ג"פ ובזה יוצ' ידי שני הדיעו' (רש"ל וכ"כ מט"מ) וכן נוהגין, והב"ח כתב לו' הכל ז"פ ואומרי' לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמרו אכול בשמחה לחמך דהוא ר"ת אבל (ב"י ר"י החסיד) וזהו כשמטיבין לו לערב אחר התענית ובשל"ה כתוב שיטיבו לו בשחרית כי מיד שקבל עליו התענית נתקבל לפני המקום, מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה (ס"ח):

יפה תענית. ותשוב' עמו (ס"ח) ועיין ברבה קהלת ומ"מ אין מחויב להתענות דהא שמואל אמר החלומות שוא ידברו (רשב"א סי' קל"ב):

ואפי' בשבת. כ' ע"ת בשם כ"ג מה"ב דאם יש י' שמתענין בשבת מתפללין מנחה בקול רם ולומר ענינו בסוף התפלה ולע"ד דאין נכון לעשות כן עכ"ל ועמ"ש ססי' קי"ט ובטור סימן זה ובסימן תקס"ו:

ייטיבנו. בשחרית של"ה. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה מהר"ם. ומי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה. ס"ח:

וטבא להוי כו'. י"א דכך הוא הלחש וא"צ לאומרו רק ג"פ כדרך כל הלחשים וי"א דצ"ל טבא הוא וטבא להוי ז"פ לכן אומרים וטבא הוא וטבא ליהוי ד' פעמים ואח"כ אומרים אותו עם שבע זימנין ג"פ ובזה יוצא ידי שני הדיעות רש"ל מט"מ וכן נוהגין מ"א. וב"ח כתב לומר הכל ז"פ ואומרים לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמר אכול בשמחה לחמך דהוי ר"ת אבל. ב"י:

יפה תענית. ותשובה עמו ס"ח. ומ"מ אין מחויב להתענות אלא רשות הרשב"א. ובשבת אין להתענות אלא חלום שחלם על עצמו ולא שחלם לחבירו עליו עיין שכנה"ג בסי' רפ"ח:

ברכות נ"ה

שבת י"א: