בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות - שולחן ערוך אורח חיים סימן רי״ד
בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות. שולחן ערוך אורח חיים סימן רי״ד - 1 סעיפים, ולצידם ט״ז, באר היטב, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רי״ד
סעיף א׳
בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות. ובו סעיף אחד:כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה ואם דילג שם או מלכות יחזור ויברך ואפי' לא דילג אלא תיבת העולם לבד צריך לחזור ולברך דמלך לבד אינה מלכות:
שם ומלכות. והא דבתפלת י"ח לא תקנו מלכות תי' ב"י בשם רוקח דדוקא בברכה שהיא הודאה להקב"ה תקנו כן אבל תפלה אינה אלא על קבועת צרכיו ולעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל הלכך לא תקנו בה מלכות עכ"ל. ועוד כ' בשם הרא"ש וברכ' ראשונה של י"ח כיון דאיתא בה האל הגדול חשוב כמו מלכות כו' ונרא' דאע"ג דבשאר ברכות י"ח לית בהו האל הגדול מ"מ כולהו בתר' דראשונה גרירי דהויין ברכ' הסמוכה לחברתה:
שם ומלכות. והא דבתפלת י"ח לא תקנו מלכות תירץ ב"י בשם הרא"ש דברכה ראשונה כיון דאית בה האל הגדול חשוב כמו מלכות וכולהו בתרא דראשונה גרירא. כתב הרמב"ם פי"א מברכות העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימת כגון ציצית תפילין וסוכה מברך אחר שנתעטף אבל אם שחט או כסה או מל בלא ברכה אינו חוזר ומברך אחר עשייה וכן כל כיוצא בזה עיין מ"א. (ועיין בספר אבן העוזר שתמה על פסק ש"ע באם דילג מלת העולם דצריך לחזור ולברך ע"ש):
שולחן ערוך אורח חיים סימן רי״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
