דין ברכה אחרונה על הפירות - שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ז
דין ברכה אחרונה על הפירות. שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ז - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ר״ז
סעיף א׳
דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף אחד:פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ' אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים:
נוסח הברכה בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים וכ"ה בכתבים לומר שבראת לנוכח: חי העולמים הח' נקוד' בציר"י שהוא דבוק וכ"ה בתיו"ט סוף תמיד: ברכה אחת. והוא הדין אם אכל ושתה:
ברוך חי העולמים. הטעם שבגמ' דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה' חי עולמים וע"כ אנו חותמים בלא שם ופי' בנ"ר מבואר בטור דנותן שבח לו יתברך על שברא דברים הכרחים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות על הכרחים אומר וחסרונן ועל השאר יאמר כל מה שברא להחיות כו':
אלו. וה"ה אם אכל ושתה מ"א. אם נסתפק אם אכל כזית פירות בכדי אכילת פרס בהלק"ט ח"ב סי' שי"ג פסק דמברך ברכה אחרונה בנ"ר. והיד אהרן חולק ופסק דלא יברך:
ב׳
חי העולמים. נוסח הברכה בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים. חי נקוד בצירי שהוא דבוק וכן כתב התוי"ט סוף תמיד. (ובס' אליהו רבה העיד ששמע שחזר בו וכן כתב בסי' (נ"ז) [נ"ד]):
א' חוץ כו'. כמ"ש בר"ס ר"ח: וכ"ד כו'. ע' תו' שם וכנ"ל: ואם אכל כו'. כמו בברכה ראשונה כמ"ש ל"ש אלא כשברכותיהן שוות וכ"ה ברמזים וערש"י מ"א א' ד"ה בשברכותיהן כו': וברכה כו'. עתוס' ל"ז א' ד"ה בורא כו' ובירושלמי מסיים ברוך אתה ה' חי העולמים וכ"כ הרא"ש אבל תר"י כ' כיון שבגמ' שלנו לא הוזכר יש לחתום בלא שם ודעת הרא"ש עיקר וכ"ה ברוקח וע' בטור ועמ"א נוסח כו' ומ"ש לומר שבראת בנוכח ליתא אלא העיקר לומר שברא וכ"ה לשון הגמ' שם ל"ז א' וכ"ה ברא"ש פ"ו סי' ח' ורמזים שם וכ"ה בבהיר ומ"ש בעירובין י"ד ב' שבראת ט"ס הוא דגמ' מביא שם מתני' דברכות מ"ד א' ושם ליתא בסיום דברי ר"ט רק וחסרונן ע"ש ומ"ש מ"א בשם תי"ט סוף תמיד לומר חי בצירי כן עיקר:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ז, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.