דיוקים בנוסח בהמ״ז - שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ז

לא יאמר כי לעולם חסדו עמנו כי חסדיו הם עם כל חי [טור] כ' הב"ח סי' קצ"ב אם אמר בריך רחמנא מרא מלכא דעלמ' דיהיב האי פיתא ובטובו בגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו חלב חטה בריך רחמנא דזן כולה בעתה יצא בדיעבד ולא לכתחלה כלל כי אם לקטנים פחות מח' שנה עכ"ל: שיחתום. כי כל המשנה ממטבע שטבעו כגון במקום שאמרו שלא לחתום והוא חתם או איפכא לא יצא, (רשב"א כ"מ ועמ"ש סי' רי"ד):

אם לא הזכיר. ואם לא אמר בה הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו [כ"מ בטור], י"ל בכל עת ובכל שעה כי עתים הם קור וחום והמשנה טועה [ד"מ וכ"כ במט"מ] ואין עונין פה אמן כי איננה סוף הברכה רק שרגילין להפסיק בעל הנסים עסי' רפ"ד מ"ש:

ונשים כו'. צ"ע דפתח בתרתי וסיים בחדא, ובתו' ר"פ מ"ש אית' בהדיא דלא יאמרו ברית ותור' וכן כתבו התו' ורש"י בערכין וכ"ה בברכות דף מ"ח וז"ל ברית לפי שאינה בנשים תור' ומלכו' אינה לא בנשים ולא בעבדים עכ"ל וצ"ע דלא כע"ת ולבוש וצ"ע על מה סמכו עכשיו הנשים לאומר' והל"ח נדחק לתת טעם לדבר ובבד"ה כתב דנשים הוי כגברים שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה ואם כן ה"ל שניהם גוף א' עכ"ל נדחקו כדי ליישב המנהג ולע"ד קשה דהא אמרי' ססי' מ"ז דנשים מברכו' ברכת התורה משום דחייבות ללמוד מצו' שלהם וכ"פ בי"ד סי' רמ"ו ס"ו ואמרינן כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים א"כ למה לא יאמרו על תורתך שלמדתנו ועוד אמרי בע"א ד' כ"ח ע"א למ"ד המול ימול איתתא כמאן דמהילי דמי ולמ"ד ואתה את בריתי נשים לאו בני ברית נינהו וא"כ אפשר דעל בריתך שחתמת בבשרינו יכולין לומר דכמאן דמהילי דמי והא דקאמר בגמ' דרב חסדא [לא הי' אומר ברית ותורה משום דר"ח] [גי' נה"ח] הי' מזמן ומוצי' אף הנשים ולכן לא אמר ברית ותורה שאינ' שוה לנשים כאנשים דעכ"פ האנשים נימולים ממש ולומדי' כל התורה דלכן ס"ל אם לא אמרו יצא ידי חובתו ע"ש, יש לומר לא חיסר לנו בחיר"ק תחת החי"ת ואל יחסר לנו שב"א תחת היו"ד ופתח תחת החי"ת וצירי תחת הסמ"ך שאתה זן קמץ תחת השי"ן בפי כל חי לפי שהוא סמוך ועמ"ש סימן נ"א, של"ה כתב לומר חסר יחסר שהנקודות עולים כמנין לחם:

יצא. בדיעבד ולא לכתחלה כלל כ"א לקטנים פחות משמונה שנה. ב"ח. דברים הראוים לנהוג בבה"מ. שאתה זן קמץ תחת השי"ן. אנחנו מודים לך ולא אנו דאנו הוא לשון אנינות. בפי כל חי ולא בפה. רעינו בשוא תחת הרי"ש ולא בחולם. זונינו במלאפו"ם. וא"ל אל בכל יום רק בכל יום ט"ז סי' קפ"ט. הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו. ורש"ל כתב דיאמר הוא הטיב מטיב ייטיב לנו עיין מ"א סי' קפ"ט. וכל טוב ומכל טוב במלאפו"ם. ויאמר מאת ה' וידקדק במלת מאת. יאמר ומצא חן ולא ונמצא חן. ובשבת ור"ח אומר מגדול ובחול מגדיל דחולם מלך גדול וחירק בלי יו"ד מלך קטן וסי' חודש ושבת קרא מקרא ר"ל כמו שכתוב בנביאים עיין עטרת זקנים סי' קפ"ט. לא חיסר לנו בשירק תחת החית. אל יחסר לנו בשו"א תחת היו"ד ופתח תחת החי"ת וצירי תחת הסמך. ושל"ה כתב לומר חָסַר לנו ואל יֶחְסַר שהנקודות עולין כמנין לחם. בברכת בעה"ב אם הוא לבדו יאמר ונאמר אמן ואם יש אחרים יאמר ואמרו אמן. ויאמר בכל מכל כל הכ"ף דגושה. אם יש ב' שלחנות ממש ועל כל אחד יושבים ב"ב בפני עצמן יאמר על שלחנות אלו אבל אם מסדרין הדפין על שלחנות הרבה כמו בסעודות גדולות הוי כמו שלחן א'. אבי מורי ולא אבא. יש לענות אמן אחר הרחמן עיין אחרונים: (ועיין בספר אליהו רבה שתיקן כל הנוסחאות בבה"מ):

ותורה. אם לא אמר הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו:

ונשים. ועכשיו אומרים הנשים עיין מ"א:

ס"א ברוך כו' ואין כו'. ממ"ש בירושלמי והביאו תוס' בפסחים ק"ד ב' בד"ה חוץ כו' והרי נברך פי' כו' שנייא היא שאם היו שנים כו' ואם איתא הרי היא סמוכה לברוך משביע לרעבים ס' הפרדס שחיברו בשם רש"י והביאו המרדכי סוף ברכות וכמ"ש כל המשנה כו' ועמ"ש בסי' ס"ח: אם אמר כו'. שם: מלכא. כר"י שם וע' רא"ש שם: וי"א כו'. כמ"ש בספ"ק מקום שאמרו כו' וע' מ"א וע"ל סי' ס"ח מש"ש:

ס"ב להרא"ש כו'. עתוס' מ"ח ב' ד"ה ברית כו' ורש"י ד"ה וצריך כו' והרמב"ם נקט פשטא דגמ': אפי' כו'. בתוספתא ר' יוסי אומר אף מי שלא הזכיר ברית בארץ מחזירין אותו ובירושלמי ספ"ק ריב"ל אמר לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו מ"ט ויתן להם ארצות גוים מפני מה בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצרו ר"ב בר' אחא בשם רב אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות ב"ד מחזירין אותו וז"ש מחזירין ולא כר' יחיאל שכ' דלא יצא היינו למצוה וע' טור:

ס"ג ונשים כו'. שם מ"ט א' ברית לפי כו' ומ"ש כאן ברית לא קאי אלא * אנשים ועתוס' שם כ' ב' ד"ה נשים כו' והג"א שם: ואומרים כו'. פ"ב דשבת: ואם לא כו'. ע"ש בתוס' דאפי' בתפלה אין מחזירין וע' בברכות מ"ט ב' דאף בר"ח בבהמ"ז אין מחזירין:

טור

ברכות מ'

הרשב"א שם

שם מ"ה

שם בגמרא: