דין מים אמצעים. שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ג - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן קע״ג
סעיף א׳
דין מים אמצעים. ובו ג סעיפים:מים אמצעים רשות והני מילי בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה: (עי' בי"ד סי' פ"ט):
סעיף ב׳
בין בשר לדגים חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר וחמירא סכנתא מאיסורא (ועי' י"ד סי' קי"ז):
סעיף ג׳
כל הדברים הנוהגים באחרונים נוהגים באמצעיים בין להקל בין להחמיר חוץ מהיסח הדעת שפוסל באמצעיים מפני שעדיין רוצה לאכול וידיו צריכים שימור וחוץ מניגוב הידים שאמצעיים צריכים נגוב כראשונים הגה ויש שאמרו שאמצעיים צריכים דוקא מים מה שאין כן באחרונים כדלקמן סי' קפ"א (ב"י בשם אורחות חיים):
דיני בשר וגבינה נתבארו בי"ד כי שם מקומם אך ראיתי שכ' הב"ח כאן וז"ל משמע דכשאין מכירים זא"ז יכולין לאכול על מפה א' ותימ' וכו' דנדבק בשר במקום גבינה יחד במפה כו' ול"נ דהכא מיירי במפה חדשה או שנתכבסה יפה וזה אוכל בקצהו וזה אוכל בקצה האחר דאין נוגעין זה בזה ופשוט הוא, עוד כ' כשמשים קערה של בשר על השלחן ואח"כ משים קדירה של חלב במקומה בולעת טעם הבשר הנבלע בשלחן וכו' ואוסרת כדי קליפה עכ"ל, לא קי"ל הכי כמ"ש בי"ד ס"ס צ"ב דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי: ויש נוהגים ליטול בין גבינה לדגים ויצא להם ממ"ש הב"י בי"ד סי' פ"ז דסכנה לאכול גבינה ודגים (כ"ה) וכבר כ' בד"מ שט"ס הוא שם בב"י וצ"ל דגים בבשר ע"ש וכ"כ האחרונים: דקשה לד"א. ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם:
אחר. ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דהרבה דברים נזכרים בש"ס בהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות מ"א עי' בי"ד סי' קט"ז ס"ג ובא"ע סי' קנ"ו:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ג, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
