מי שהכניס אוכלין ומשקין בלא ברכה - שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ב
מי שהכניס אוכלין ומשקין בלא ברכה. שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ב - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן קע״ב
סעיף א׳
מי שהכניס אוכלין ומשקין בלא ברכה. ובו ב סעיפים:שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה בולען ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה: הגה וי"א דמברך עליהם וכן נראה עיקר: [הרשב"א בשם הראב"ד והרא"ש פ"ג שאכלו וכן דברי רמב"ם פ"ח מהלכות ברכות]:
סעיף ב׳
שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה אם הוא דבר שאינו נמאס אם יפלטנו יפלטנו ויברך עליו ואם הוא דבר שנמאס מסלקו לצד אחר ומברך:
בולען. משום דאדחי להו מתורת משקין דאין ראוים לשתות לכל אדם הלכך אין להקפיד אפי' יכול לברך ע"י הדחק והראב"ד כ' דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפליט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין וכן ראוי לנהוג שלא להכניס עצמו במחלוקת וכמש"ל וכך כתב הב"ח:
ב׳
ראשונה. אבל ברכה אחרונה יברך:
ג׳
וי"א דמברך. ול"ד למ"ש סי' קס"ז ס"ח דשאני הכא מאחר שנזכר בעודן בפיו דומה קצת עובר לעשייתן וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל ז' המינין יברך די"א דהוי דאוריי' אבל המים ושאר מינים יש חולקין כדאי' ס"פ כ"מ אפשר שבזה אין לברך וצ"ע ולכן יש לנהוג שיפלוט אותן כמש"ל:
ואינו מברך וכו'. דדמיא לאכל ושכח ולא בירך עד שגמר סעודתו דאינו מברך זה בסימן קס"ז דעת ר"ח והי"א היא דעת הרא"ש דס"ל דל"ד לההוא שזכרתי דכאן נזכר שלא בירך בעוד שהמשקין בפיו ודומה קצת לעובר לעשייתו מה שנזכר קודם הבליעה אלא שלא היה יכול לברך:
ב׳
יפלטנו ויברך כו'. ולא מהני בזה סילוק לצד אחר דכתיב ימלא פי תהלתך:
ראשונה. דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפלוט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין הראב"ד ב"ח. עי' כנה"ג וביד אהרן:
ב׳
עליהם. וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל ז' המינין יברך די"א דהוי דאורייתא אבל במים ושאר מינין אפשר דבזה אין לברך וצ"ע לכן יש לנהוג שיפלוט אותו כמש"ל. מ"א:
ג׳
ויברך. ולא מהני בזה סילוק לצד אחר דכתיב ימלא פי תהלתך:
ס"א ואינו כו'. רש"י שם וכן פי' ר"ח וכמש"ש נ"א א': ברכה ראשונה. כ"מ דברי הרמב"ם ופשוט: וי"א כו'. דמשמע בולען ופולטן ומסלקן הכל בענין אחד ול"ד למש"ש נ"א א'. רא"ש ועמ"א:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ב, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.