בנין ב״ה ושיהיה גבוה - שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״נ

וכתובים. שיקרא בהן כל מי שירצה מן הצבור (ח"מ ר"ס קס"ג) ונ"ל דדוקא בימיהם שלא ניתן לכתוב רק תורה נביאים וכתובים אבל עכשיו מחויבים גם לקנות גמרות ללמד בהם לקטנים וגדולים ועבי"ד ס"ס ע"ר:

אין בונין. צ"ע דעכשיו אין נזהרין בזה ונ"ל דכיון דיש אימת העכו"ם אין רשאי להגביה כ"כ וא"ת נשפיל בתינו וי"ל דכיון דיש הרבה בתי עכו"ם בעיר שגבוהים מבה"כ אם כן בלא"ה ליכא היכרא לבה"כ כנ"ל לדחוק ליישב המנהג וכ"כ בכ"ה:

בנין גבוה. פי' דוקא בנין כגון גג או עליי' אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן:

אין מספיק. היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עבח"מ סי' קנ"ד סכ"ב: כתב רמ"א בתשו' סי' ל"ב וז"ל חצר בה"כ שהוא מקום כניס' לרבים כמבוי מפולש או שאין בו שום תשמיש צנוע אלא הוא כמו חרבה או גג אין יכולים למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה"כ לחצירו יכול הוא למחות בידם ואם חצר מקום תשמיש אפילו לרבים שעושין בהן לפעמים דברים צנועים יכולים למחות שלא יפתח היחיד חלונותיו לשם דלא גרע ממבוי שאינו מפולש עכ"ל עבח"מ סי' קנ"ד ונ"ל דמיירי שהחצר הוא מהלך לרבי' וא"א לבנותו דאל"כ יש לחוש שיטעון אח"כ חזקה בחלונות כמ"ש בח"מ סי' קנ"ד סי"ו וימחה לבנות:

אין פותחין. נ"ל דאם היה הפתח בצד א' וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפי' הם הרוב ואף ע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם:

ועושין בימה. ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה [זוהר ויקהל ע' שס"ט], אסור לישב בין הבימה ובין ההיכל שיהא אחוריו לנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כמשתחוה לו (לבוש) עמ"ש סי' קל"ט ס"ד:

דהיינו שיש עלייה תחת הגג כצ"ל:

וסדר הישיבה כו'. כתוב בלבוש עכשיו אין ענין לסדר זה כי קונין המקומות מ"מ יזהרו שלא יעשו שום מקום לישב עליו בין הבימה ובין ההיכל באופן שיהיה פני היושב נגד הבימה ואחוריו להיכל דגנאי הוא ועוד שלא יפסיק בין המברך על הס"ת ובין היכל דנראה כמשתחוה לו המברך עכ"ל:

בה"כ. הבאר היטב אשר לפני הביא בשם מהר"ם פדאווה דלבנין בה"כ גובין לפי נפשות ע"ש ולא ראה במהר"ם עצמו דשם פסק להיפך דלבנין בה"כ גובין לפי ממון ע"ש סי' מ"ב. במקום שיש תועלת להקהל יכולין למחות שלא יתפללו בעשרה בביתם כ"א בבית הכנסת עיין בשכנה"ג:

וכתובים. ובזמן הזה מחוייבים לקנות גם גמרות ללמוד כל מי שירצה עיין בי"ד סי' ע"ר:

העיר. ועכשיו אין נזהרין בזה כיון דבתי שררות גבוהות ליכא הכירא לבית הכנסת. כנה"ג מ"א:

מבה"כ. דוקא בנין כגון גג או עליה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן. מ"א:

מספיק לו. היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין מ"א סי' קנ"ד. כתב רמ"א בתשובה ס"ס ל"ב חצר בה"כ שאין בו תשמיש צנוע אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה"כ לחצרו יכול הוא למחות בידם עיין מ"א (ובס' אליהו רבה השיג על מ"א בזה):

שמתפללין. נ"ל דאם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפילו הם הרוב ואע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם. מ"א:

בימה. ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה זוהר ויקהל. אסור לישב בין הבימה להיכל שיהא אחוריו כנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כשמשתחוה לו. לבוש ט"ז מ"א: (כתב אמונת שמואל סימן ל"ה גבאי צרקה שסייד וכייד במעות צדקה אין לכתוב זאת נעשה בפקודת ג"צ פלוני בב"ה ואפי' כבר נכתב יכולין למוחקו אם לא שנעשה בממונו):

ס"א כיפין כו'. תוספתא בסוף ב"מ:

ס"ב בירניות כו'. רש"י: וגג כו'. רא"ש וטור והג"מ: ובשעת כו'. דאין לו דין בה"כ כמו רחבה וכמ"ש בר"ס קנ"ד וכמ"ש בגמ' רפ"ד משום דהוי אקראי: ובלבד כו'. ע"ל סי' נ"ה ס"ך וי"א כו' כ"ש למעלה:

ס"ג מי כו'. כן כתב הרא"ש בשם י"מ מש"ש אנא עבדי כו': ואם עשה כו'. כן פי' שם בשם ר"ח שצוה להגביה בה"כ:

ס"ד הבונה כו'. עתוס' דב"ב ז' א' ד"ה א"ל כו' ונראה לר"י כו' והא דאמר כו' ר"ל דהא דתנן מכנגדן ד"א אפי' באחים דאין סברא שיאפיל עליו לגמרי אלא כאן ברחוק ד"א ההרחקה שצריך לאיספלידה ועיין מהר"ם שם וה"ה לבה"כ דצריך אור גדול. אגודה:

ס"ה אין כו'. תוספתא פ"ג דמגילה הביאה הרא"ש בפ"ג ורש"י בפ"א דברכות ותוס' רפ"ב דעירובין: נגד הארון. תוספתא שם והביאה הרא"ש שם חזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי הקודש וכתב הרמב"ם כשמתפלל כמ"ש בהג"ה אלמא קביעות ארון הקודש ברוח שמתפללין שם וע' רמב"ם וב"י: ועושין כו'. סוכה נ"א ב' וע' תוס' שם ד"ה וכיון כו' והא דעונין כו' וז"ש בתוספתא שם וכשמניחין התיבה פניהם נגד העם ואחוריהם כלפי הקדש ר"ל שישיבת אחורי התיבה לצד הפתח שהבימה באמצע בה"כ ופני התיבה הוא הצד שבו קורין בתורה ואחורי היינו הצד שכנגדו שהכתב מהופך וע' כ"מ הטעם שאנו נוהגין להעמיד בסוף בה"כ ע"ש: וכשמתפלל כו' תוספתא שם:

תוספתא כתבוהו הרי"ף ורא"ש ברפ"ק דב"ב

תוספות פ"ג דמגילה

שבת י"א

טור לדעת הרא"ש

הרא"ש שם והטור

אגודה בפ"ק דב"ב

תוספתא לפי' התו' וכתבו הרי"ף ורא"ש בפ"ק דמגיל'