שהצבו׳ לא יצאו מב״ה עד שיצניעו ס״ת - שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ט

שהצבו׳ לא יצאו מב״ה עד שיצניעו ס״ת. שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ט - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אורח חיים · סימן קמ״ט
סעיף א׳
שהצבו' לא יצאו מב"ה עד שיצניעו ס"ת. ובו סעיף אחד:אין הצבור רשאים לצאת מב"ה עד שיצניעו ס"ת [מיהו אם אינם יוצאים רק יחיד לית לן בה] (ב"י בשם הר"י בחידושי מגילה) ואם מצניעים הס"ת בבית אחר אם אין לב"ה אלא פתח א' צריכין להתעכב עד שיצא הס"ת וילכו אחריו למקום שמצניעין אותו שם ואם יש לב"ה שני פתחי' יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא הס"ת בפתח האח' ובלבד שילכו אחר הס"ת וילוהו למקום שמצניעין אותו שם: הגה ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל שהוא הארון בב"ה מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד לפני הארון שמכניסין אותו שם [ד"ע ומהרי"ל] וכן הגולל ילך אחר הס"ת עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הס"ת למקומה [הג"מ פי"ב מה"ת וכן נוהגין במגביה הס"ת כי הוא עיקר הגולל וכמו שנתבאר סי' קמ"ז ס"ד ויש שכתבו שבאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות וכן נוהגין [אור זרוע]:

מגן אברהם · אורח חיים סימן קמ״ט

א׳
עד שיצניעו. היינו במקום שמצניעין אותה אחר ובא לציון עיין ס"ס כ"ה וסי' קל"ב ס"ב:
ב׳
יחיד. פירוש אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן:
ג׳
ללותה. הוא הדין כשמוציאין אותה ילוה אותה עד הבימה [הכוונות]:
נחלת הכלל · Magen Avraham

ט״ז · אורח חיים סימן קמ״ט

א׳
אין הצבור רשאים כו'. בטור הבי' פירש"י ופירוש הגאון וז"ל וגאון פי' דהא דאריב"ל בכל מקום וכו' ועבב"י הביא פי' מהרי"א דפי' דלגאון בעינן כדי שינטל וגם יצניע וק"ל דא"כ למה אמר הגאון עד שינטל ס"ת להצניעו היה לו לומר ומצניעו כיון שזה עיקר החידוש ולפי' מהר"י חביב ק"ל דפי' דבפתחא אחרינ' שרי להקדים ואח"כ ילך אחריה היכן מצינו בגמ' כן דהא מחלקי' בין ריב"ל לשמואל בפיתח' אחרינא לריב"ל מותר בפתחא אחרינא ולפי פי' מהר"י חביב אין לריב"ל עסק בזה דלא מיירי אלא באין מוציאין מן בה"כ הס"ת ולכ"ע ק"ל ל"ל לתלמודא לחלק בפתחא אחרינא דהא בלא"ה לא פליגי דריב"ל מיירי באין מוציאי' מב"ה ולשמואל במוציאין ונלע"ד לפרש דלגאון מיירי ריב"ל בכל מקום בין שמוציאין ובין אין מוציאין ובתרוייהו סגי עד שינטל להצניע אף על פי שלא הצניע עדיין ושמואל הוסיף באותו מקום דמוציאין שצריך להמתין עד שיצא ולא סגי בנטלו לחוד וכעין שפירש"י אלא שבהוספה של שמואל יש עוד שצריך לילך אחריו משום הידור וזה נכלל בדברי בר אהינא וע"ז קאמרינן דל"פ שמואל וריב"ל במוציאין דזה מיירי בפיתח' אחרינא דשרי ומ"ש הלכך לעכביה לס"ת עד דנפיק והוא אחריו ולא נפיק מקמיה נ"ל פירושו דה"ק דאין להוליך הס"ת מבה"כ עד הזמן שיצאו מבה"כ כי היכי דיקיימו אחר ה' אלהיכם תלכו וכפל לומר והוא אחריו ולא נפיק מקמיה דקמ"ל תחלה שילך אחריה ואח"כ קמ"ל דלא יצא מקמיה דוק' דהיינו במקום שתצא היא לא יקדים הוא לצאת שם דאז חל עליו חיוב ללכת אחריה דוקא אבל אי איכא פיתח' אחרינ' שרי דאז אין עליו שם נפיק מקמיה ובזה אין אנו צריכים לפי' מהרי"א וב"י בפי' וליעכביה שכתב הגאון כנלע"ד בפי' הדברים להלכה אבל לא למעשה אלא בכל ענין ילך אחר הס"ת ללות' משום הידור:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר היטב · אורח חיים סימן קמ״ט

א׳
יחיד. פי' אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן:
ב׳
וילווהו. וה"ה כשמוציאין אותה ילוו אותה עד הבימה. האר"י ז"ל:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אורח חיים סימן קמ״ט

א׳
ס"א אין כו'. כפי' הרי"ף בפ"ד דמגילה בשם הגאון וכפי' מהרי"א דמ"ש ריב"ל עד שינטל ס"ת היינו עד שיצניע במקומו וכ"ה בנוסחת ספרים שלנו ויניח במקומו בין כשמצניעין אותו בבה"כ בין כשמוליכין אותו למקום אחר צריך ללותו עד למקומו שם אלא דבקדימה ואיחור לא מיירי ומותר לצאת קודם ס"ת אלא שצריך מ"מ ללותו ושמואל הוסיף שאסור לצאת בפתח קודם הס"ת וקאמר גמרא ולא פליגי כו': ובמקומות כו' וכן כו'. כנ"ל: ויש כו'. כמ"ש בב"ר פ' מ"ח ויתן אל הנער זה ישמעאל כדי לזרזו במצות:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

באר הגולה · אורח חיים סימן קמ״ט

א׳
סוטה ל"ט לפי' הגאון הביאו הטור
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

על הסימן הזה

שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ט, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל