קידש אחת מחמש נשים וכל אחת אומרת - שולחן ערוך אבן העזר סימן מ״ט

וכתב לה כתובה. כ"כ הרמב"ם והטור דאיירי שכת' לא' מהן כתובה ונאבדה גם י"ל שכתב כתובה ולא הזכיר את שמה או דאיירי שכל שמותיהן שוין ועיין סי' נ"ד פלוגתת הפוסקים אם יש לארוסה כתובה כשלא כתב לה כתובה ובפרי' כתב לדעת הטור בכה"ג דאינו אלא קנס לכ"ע לא קנסי' ליה אם קידש בביאה ליתן לכ"א הכתובה אלא דוקא כשכתב לא' מהן ולא משמע כן משאר פוסקים ויותר מסתבר דהטור סמך את עצמו על הדין שכתב בסימן נ"ד וכן משמע בב"ח:

שיתן כתובה לכ"א. בח"ה סימן שס"א מבואר אם גזל מאחר צריך ליתן לכ"א וכ"א ישבע וא"י למה לא ישבע כאן ג"כ כ"א, ובש"ס מדמה אלו שני דיני' להדדי:

אין חזרתו כלום. בסי' ל"ח כתבתי דהוי קדושין דאורייתא, כתב ב"ח בשם הריב"ש אפילו להחמיר לא הוי כדיבור והיינו ע"כ דס"ל דהם קדושין דאוריי', וכתב בתשו' ריב"ש סימן רס"ו הא דאמרינן תוך כ"ד לאו כדיבור דמי היינו דוקא כשמקדש ועביד מעשה אז א"י לחזור אבל העדים האומרים פלוני קידש יכולים לחזור לכן אם האב אומר קדשתי את בתי או היא אומרת נתקדשתי יכולי' לחזור תכ"ד משום דהוי כעדות ולעיל כתבתי כן בשם הבדק הבית:

להורות בהם. בט"ז מדייק דוקא להורות אסור אבל לסדר קידושין מותר דאין שם להורות אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר אא"כ יודע בטיב גיטין:

וכתב לה כתובה. ומיירי דלא הוזכר שם הארוסה בכתובה או כששמותיהן שוות ועיין בב"י:

אין חזרתו כלום וצריכה גט. כבר כתבתי לעיל בסי' ל"ח סעיף ל"ד שדעת רשב"ם דחומרא מדרבנן בעלמ' משום לעז והר"ן השיג עליו וכתב שאין כן דעת הראשונים והרמב"ם והעתיק הב"י דבריו לקמן סוף סי' קל"ד ועיין בנדרים דף פ"ז בדברי הרא"ש שם ובדברי הר"ן מ"ש שם ועיין בתשובת הריב"ש סי' רס"ז הא דאמרי' בפ' י"נ תוך כדי דבור כדבור חוץ מע"א וקידושין לא בעד המעיד על קידושין אלא במקדש עצמו שקדש האשה וחזר בו תוך כ"ד וכו' אבל בעד המעיד בכלן חוזר בו תוך כ"ד וזה דבר שלא נסתפק בו אדם מעולם עכ"ל ובזה מיושב מה שנתבאר לעיל סימן מ"ז סעיף ד' אמרה נתקדשתי וחזרה ואמר' פנויה אני תוך כ"ד נאמנת דהתם הגדתה הוי כעדות וכשם שהעדים חוזרים תוך כ"ד כך היא חוזרת ועיין בב"ח בקונטרס אחרון מה שהאריך בזה ללא צורך:

להורות בהן כן פירש"י משמע דנתינ' קידושין אין קפידא כ"כ דהיינו לסדר הקידושין תחת החופה שאין שם הוראה וא"כ בגט היה נמי לנו לומר כן דהא כללינהו בחדא מחת' אבל לפי האמת אינו כן דבנתינת קדושי' אין שם הרבה פרטים באותו סידור ואין מצוין שינוים שם ששייך בהם הוראה אבל בסידור גיטין הרבה מאוד פרטים וזהו ודאי בכלל הוראה ואין ליתן לסדר גיטין אלא למומחה ברבים וכן המנהג בינינו שמכבדין בסידור קידושין אפילו אינו למדן גדול משא"כ בגט ועיין מ"ש בהקדמה בפי' פשוט דכל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין דהיינו אפי' דברים שאין בהם קול' יטעה אפ"ה לא יתעסק בהם אלא צריך שידע הכל על בורין וזה משמעות הלשון בטיב גיטין וקידושין:

כתובה. ר"ל דאבדה או שלא הזכיר את שמה או איירי שכל שמותיהם שווין ולהני פוסקים דס"ל דארוסה יש לה כתובה אפילו לא כתב לה א"צ לזה. תוספת י"ט ע' ב"ש:

בהם. ט"ז מדייק דוקא להורות אסור אבל לסדר קדושין מותר דאין שם להורות אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר אא"כ יודע בטיב גיטין ב"ש:

ואם קידש כו'. גמ' שם וכרשב"א דאוקמוה למתני' אליביה וכר"ע דר"ט חבירו והלכה כר"ע מחבירו הרא"ש וכמ"ש בכתובות פ"ד ב' במסקנא ואב"א דכ"ע חבירו כו' ופליגי דר"י ס"ל מטין דוקא ואף בזה הלכה כר"ל דעביד עובדא ואר"י שכנגדו כו' וכן שם יתיב רב אבהו כו' והא דין כו' וכ"פ רבא שם פ"ה א' אתו לקמיה דרבא כו' וערי"ף ורא"ש שם ומזה יצא הכלל שאמרו בערובין הלכה כו' וקיי"ל דכל ההיא כללא להלכה אע"ג דפליגי שם אם הלכה או מטין או נראין משום דסוגיא דכתובות ס"ל כר"ל דקאמר הלכה:

המקדש כו'. סוף נדרים ופ"ח דב"ב:

להורות כו'. רש"י שם דלא כפירש תוספת שם:

וגורם כו'. שם י"ג א' א"ר יוחנן וקשין כו':