דין יבמה שאינו בת יבום משום ספק - שולחן ערוך אבן העזר סימן קע״ו
דין יבמה שאינו בת יבום משום ספק. שולחן ערוך אבן העזר סימן קע״ו - 8 סעיפים, ולצידם בית שמואל, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אבן העזר · סימן קע״ו
סעיף א׳
דין יבמה שאינו בת יבום משום ספק זקוקה ודין נשי התערובות. ובו ח סעיפים:מי שקידש אחת מב' אחיות ואינו יודע איזו קידש אפי' לא הוכרו מעולם שלא נתנו לביאה הוו קידושין וצריך גט לכל אחת ואחת מת ולו אח חולץ לשתיהן היו לו שני אחים אחד חולץ ואחד מייבם לשניה קדמו שני האחים וכנסו את שתיהם אין מוציאים אותם מידן ואם נמלכו בב"ד ואמרו להם שיחלוץ הא' וייבם השני והלכו שניהם וייבמו יוציאו:
סעיף ב׳
מי שעבר וייבם ודאי אחות זקוקתו יוציא:
סעיף ג׳
שנים שקדשו שני אחיות זה אינו יודע איזו קידש וזה אינו יודע איזו קידש ומתו לזה אח ולזה אח כל א' חולץ לשתיהן ואין שום א' מהם יכול לייבם לזה א' ולזה שנים היחיד חולץ לשתיהן והשנים א' חולץ לא' תחלה ואח"כ ייבם השני לשנייה ואם קדמו השנים וכנסו אחר שחלץ היחיד אין מוציאים מידם אפי' שניהם כהנים היו לזה שני אחים ולזה שני אחים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת ואח"כ האח השני של זה מייבם חלוצתו של זה ואח השני של זה מיבם חלוצתו של זה ואם קדמו שני האחים של הא' וחלצו לשתיהן לא ייבמו השני אחים האחרים של השני לשתיהן אלא א' חולץ וא' מייבם לשניה קדמו השנים האחרוני' וכנסו אחר שחלצו השנים הראשונים אין מוציאין מידם:
סעיף ד׳
מי שהלך בעלה למדינת הים ושמעו שמת ונשאת ואח"כ בא בעלה ומתו שניהם לזה אח ולזה אח אחיו של זה ושל זה חולצים ולא מייבמים (ודין צרתה ע"ל סי' קע"ג סעיף י"א):
סעיף ה׳
האשה שהיו לה בנים ולכלתה בנים וילדו היא וכלתה שני זכרים במחבוא ונתערבו הבנים וגדלו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין לשתיהן תחלה ולא מייבמין ובני הזקנה אחר חליצת בני הכלה חולצין או מיבמין:
סעיף ו׳
מתו הבנים הוודאים של הזקנה והכלה והספקות קיימים הספיקות לנשי בני הזקנה חולצין ולא מייבמין ולנשי בני הכלה א' מהספקות חולץ לה תחלה והשני מייבם:
סעיף ז׳
מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם הוא בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון והיו לה בנים מהראשון ומהשני וגדל הספק ונשא אשה ומת בניה מהראשון ומהשני חולצין ולא מייבמין וכן הספק לנשותיהם חולץ ולא מייבם היו לראשון ולשני לכל א' בן מאשה אחרת ומתו זה הספק חולץ או מייבם לנשותיהם מת הספק א' משני הבנים הוודאים חולץ לה תחלה והשני מייבם:
סעיף ח׳
חמשה נשים שהיה לכל אחת בן ידוע וילדו כלן במחבוא כל אחת זכר נתערבו חמשה הוולדות ונשאו נשים ומתו ונפלו נשותיהם לפני חמשה הבנים הוודאים ד' מהוודאים יחלצו לאחת ואחר כך ישאנה החמישי וכן עושים לכל אחת ואחת ואם מת א' מהבנים הוודאים ארבעה הספיקות יחלצו לה וא' ייבם היו קצת הוודאים כהנים הכהנים חולצים ולא מייבמים ושאינם כהנים מייבמים היו לקצת הוודאים שיש להם באלו הספיקות אחים מהאם שלא מהאב וגם יש לו בהם אחים מהאב (אחים מן האם חולצין אחים מן האב מייבמין מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם אלו ואלו) חולצים ולא מייבמים:
בית שמואל · אבן העזר סימן קע״ו
א׳
אין מוציאין אותם מידן. משום דכ"א יאמר אני כנסתי את היבמה ואת"ל שלא כנס היבמה מ"מ אחר שכנס השני פקע הזיקה ומדייק הרא"ש דוקא כשכל א' י"ל אני כנסתי היבמה אבל המייבם אחות זקוקתו יוציא אף לדעת תוס' דס"ל אם כנס לחופה אל יוציא כמ"ש בס"ס קנ"ט דשם בתחלה קידש אותה ולא בא עליה באיסור ואפשר לומר אפי' אם ליתא כאן אלא אח א' וכנס לאחת ולא חלץ לשני' לא יוציא די"ל ג"כ דידי כנסתי ואף את"ל דלא כנס דידיה מ"מ פקע הזיקה כיון שכנס אחותה אף על גב שכנס באיסור מ"מ י"ל בכה"ג די"ל שכנס היבמה לא יוציא מיהו למה שדייק הנ"י במתניתין דלא תנא באח א' אם כנס לא יוציא היינו שחלץ לא' וכנס לא' לא יוציא דשמא כנס היבמה א"כ חליצה זו לאו כלום דהא חלץ לשאינה יבמתו מזה דייק אף בכה"ג יוציא אף על פי שהיא ספק אחות חלוצתו מ"מ גזרו חז"ל בחליצה כמו בגרושתו מזה נראה אם כנס בלא חליצה יוציא דאל"כ אכתי קשה למה לא תנא אם כנס אל יוציא ונראה מכ"ש אם כנס אחת ואח"כ חלץ דיוציא דאל"כ אכתי קשה למה לא תנא אל יוציא גם כאן בתחלה באיסור כנס, ואפשר השתא נמי איסור והכניס' היא אינה יבמתו א"כ היא אחות חלוצתו ומ"ש ב"ח בזה אנ"ל:
ב׳
יוציא. הטעם הוא כמ"ש בסק"א כיון שעבר ועשה איסור מזה מוכח מ"ש בסימן הקודם בסעיף ג' בשם הטור אין מוציאים ליתא כמ"ש בב"ח שם דהא הכא כתב להדיא עבר וייבם יוציא אף על גב בפרישה מחלק ביניהם אנ"ל ואפילו אם הסכימו שניהם שייבם כ"א אחת מ"מ באיסור כנס ול"ד לדינים שבכאן שנאמר בהם אל יוציא משום דיש לומר שמא דידי כנסתי:
ג׳
חולצים ולא מייבמים. אחיו של הראשון חולץ מדאורייתא ואין מייבם מדרבנן דהא היא כאנוסה, ואחיו של שני חולץ מדרבנן ואין מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:
ואם נמלכו כו'. ירושלמי גבי לקטן על השפחה א"ל שלא יכנוס וכנס מוציאין מידו:
ב׳
מי שעבר כו'. מתניתין רפ"ג וכמש"ש ך"ג ב' מ"ש מהא כו' הכא כל חד כו' ועתוס' שם ד"ה קדמו כו' אר"י כו' והוצרכו לזה לפי שיטתם שפי' בד"ה ומ"ש כולי ואר"י כולי. תוספת שם ולדברי רש"י שם גמ' ערוכ' אבל לדברי תוספת שם ד"ה ומ"ש י"ל דל"ק כלל דשם יוציאו משום דכל שאין אני קורא לה יבמה יבא עליה ה"ה כאשת אח כו' וה"ה כאן מדרבנן משא"כ בנכרית אבל מ"מ החילוק בין ודאי אחות זקוקתו דיוציאו ובין ספק דיקיים אף בנופלת לייבום מבואר בגמרא כ"ט א' בשלמא ראשונה כו' אלא כו' אבל בכה"ג דבודאי יוציא אינו מבואר ולמד תוס' מדתנא במתניתין בסוף פ"ק מ"ש דבודאי יוציא ומה שכתב במתני' דריש פרק ד' אחין באשת אח הנופלת לאשמעי' כחו דר"א אליבא דב"ש:
ג׳
תחלה גמרא שם וגם היחיד חולץ תחלה. שם וכן בס"א:
ד׳
תחלה. גמ' שם:
ה׳
תחלה גמ' שם:
נחלת הכלל · Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886
על הסימן הזה
שולחן ערוך אבן העזר סימן קע״ו, מתוך חלק אבן העזר. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
