א׳
דבעלה הראשון יורשה. דהא הוא לא עביד איסור וכ"פ ססי"ו:
דין פיסול גט שאם נשאת בהן - שולחן ערוך אבן העזר סימן ק״נ
דין פיסול גט שאם נשאת בהן. שולחן ערוך אבן העזר סימן ק״נ - 4 סעיפים, ולצידם בית שמואל, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אבן העזר · סימן ק״נ
סעיף א׳
דין פיסול גט שאם נשאת בהן. ובו ד סעיפים:כל גט שהוא בטל מן התורה אם נתגרשה בו עדיין היא אשת איש גמורה ואם נשאת בו תצא והולד ממזר וצריכה גט משני מדבריהם ומהראשון מן התורה להתירה לעלמא ואסורה לשניהם לעולם וכל י"ג דרכים שנוהגין באשה שהלך בעלה למדינת הים ונשאת ואח"כ בא בעלה שנתבארו בסימן י"ז נוהגים בה (וי"א דבעלה הראשון יורשה) (המ"מ פ"י דגירושין) אבל אם לא נשאת עדיין אלא נתקדשה מותרת לבעלה וא"צ גט משני וכל גט שאינו פסול אלא מדבריהם להנשא בו לא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת אפי' לא נבעלה לא תצא והולד כשר וכותבין לה גט אחר והיא יושבת תחת בעלה ואם א"א לכתוב לה גט והיה הבעל ותיק וגירש מעצמו ה"ז משובח בד"א שאין לו בנים ממנה אבל אם יש לו בנים ממנה לא יוציא מפני שמוציא לעז על הבנים (מיהו נותנין גט אחר כשר ואין בזה משום הוצאת לעז על הבנים (פסקי מהרא"י סי' כ"א) כל דבר שאנו מחמירין בגיטין והגט בלא"ה כשר אלא שמחמירין לכתבו לכתחילה אם לא נכתב הגט כשר (מהרי"ו סי' כ"ג):
סעיף ב׳
כל שהיא ספק מגורשת לא תנשא ואם נשאת תצא והולד ספק ממזר:
סעיף ג׳
כל גט שהוא בטל מן התורה אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה חוץ מהמגרש ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם שאע"פ שאין כאן גט כלל פסולה לכהונה:
סעיף ד׳
מי שגירש את אשתו בגט שיש בו פיסול מדבריהם או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה צריך לקדשה אבל אינו צריך לברך שבע ברכות ולא לכתוב לה כתובה אחרת:
בית שמואל · אבן העזר סימן ק״נ
ב׳
לא תצא. משמע אפילו גט מוקדם דפסול נמי רק מדרבנן לא תצא והר"ן כתב בפ' המגרש בגט מוקדם תצא אם אין לה בנים ועיין סי' קכ"ז:
ג׳
ואין בזה משום לעז. דוק' כשתצא ממנו אז יש חשש לעז אבל ליתן גט אחר יאמרו לרווח' דמלת' עבדי רבנן כן, ובכל גיטין פסולין הדין כן חוץ כשהו' אינו נאמן כמ"ש בסי' אח"ז:
ד׳
אם לא נכתב הגט כשר. דלא גרע מגט ישן דקי"ל אם ניתן תנשא שם ברי"ו ועיין במרדכי ר"פ מ"ש אם אמרי' בכל פיסולי דרבנן בשעת הדחק כשר ועיין תשובת מהר"מ מינץ סי' ט' ועיין מ"ש בסי' קכ"ז:
ה׳
חוץ מהמגרש וכו'. וה"ה אם אמר חוץ לפלו' ואם התנה תנאי שעומדת בתנאי כל ימי חייה אין פוסל לכהונה כמ"ש בסי' קמ"ו ולרמב"ם משמע דהא דאסורה לכהן כשאמר הרי את מגורשת ממני אינה אסורה אלא מדרבנן כי הדרוש שדרשו בש"ס מקרא אשה גרושה מאישה אינו אלא אסמכת' ומשמע אפילו אם מגרש לכל אדם חוץ לפלוני נמי אין פוסל אלא מדרבנן מדלא כתב הרמב"ם אין בתנאי חוץ דפוסל מדאוריית' אלא ודאי דנכלל הכל בדין א' ולשניהם דין א' ואין פוסל אלא מדרבנן ועיין במגיד שם ובש"ג שם משמע דפוסל מדאוריית', וגט שחתומים עדים ולא נמסר לפני עדים פוסל לכהונה כ"כ בד"מ בשם ה"ג דף תר"ג מיהו למ"ש בסי' קל"ג לדעת הרבה פוסקים כשר הוא מדאוריית' לכן ספק גט הוא וגיטין הללו אינן פוסלים ליבם כמ"ש בש"ג שם:
ו׳
אבל אין צריך לברך. גם יש איסור לברך בספק מגורשת דהא אין מברכין על הספק ואפילו בגט שהוא כשר מדאוריית' מ"מ כיון שהו' פסול מדרבנן ואינה פנויה לגמרי אין מברכין, המגיד ועיין סי' ס"א וסי' קמ"ב:
נחלת הכלל · Vilna, 1876
ביאור הגר״א · אבן העזר סימן ק״נ
א׳
כל גט כו' כמ"ש פ"ב אר"א כו' ומודים חכמים כו' לפי שהוא בטל מן התורה כמש"ש י"ט ב' ההוא גברא דעל כו' ומדקאמר למאי ליחוש מ' שבטל מד"א ואמר הא בעי' כו' וכ"ש בשינה כמש"ל סי' קכ"ח וכן בשם עירו ועירה כיון ששינה ה"ה כשינה שמו:
ב׳
ואם נשאת כו' וכל י"ג כו' כ"ז במתני' שם:
ג׳
משני מדבריהם ומראשון כו' כמ"ש ביבמות פ"ח ב':
ד׳
ואסורה לשניהם כמ"ש תצא מזה ומזה:
ה׳
וי"א כו'. כמש"ל סי' י"ז סל"ו בהג"ה ע"ש:
ו׳
וכל גט כו'. כמש"ש פ"ו בג' גיטין אע"ג דפסולין הולד כשר ושם ב' ולוי אמר כו' וקי"ל כותייהו כמש"ל ר"ס קכ"ז ושם ה' א' והאמרת גזירה כו' כשניסת ושם ב' ור"מ משום דלא כו' ולא קי"ל כר"מ וערא"ש פ"ט ס"ו כ' ר"ה גאון ז"ל כו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל כו' וטפי נראה כו' ודעת תו' באם לא אמר בפ"נ ובפ"נ שתצא וע' תו' דב"מ נ"ה וחכ"א כו' ובפ"ק דגיטין:
ז׳
וכותבין לה כו'. ממ"ש ה' ב' ת"כ דר"י כו' יוציא כו' כיצד יעשה כו' ומדקאמר יוציא כו' אלמא דמיירי בניסת ואפ"ה קאמרי רבנן כיצד יעשה כו':
ח׳
בד"א כו' כמש"ש לרב דס"ל דתצא ואפ"ה בי"ל בנים לא תצא וכן בפ"ב דיבמות:
ט׳
כ"ד שאנו כו' כמו גט ישן דתנשא לכתחילה וכן מחובר לקרקע שם ך"א ב' דאמרי' שם אין כותבין טופס כו' כשר. שם:
י׳
כל כו'. כמ"ש בסימן קנ"א ואם לא גירשה כו' אע"פ שאינו אלא ספק כמש"ש אינו כו' שאנו תולין כו' ובסי' קנ"ב ס"ב ובר"פ החולץ ספק בן ט' כו' ושם ל"ז א' ושני ספק ממזר:
י״א
חוץ כו'. והרמב"ם כתב מדבריהם והמחבר השמיטו שהמ"מ הקשה עליו דהא מקרא נפיק ביבמות ושם ובגיטין פ"ב ב' ור"א טעמי' דר"א כו' ורבנן כו' ועמ"ש שנדחק שם: יא) צריך לקדשה. מ"מ שם דה"ה ספק פנויה ואין לה לעמוד תחתיו וכ"ש בגט פסול שהיה פנוי' מן התורה:
י״ב
אבל א"צ כו'. דאין מברכין מספק כמ"ש בא"ח סי' י"ז ס"ב וש"מ שם:
י״ג
ולא כו' כמ"ש ס"פ הכותב שהמגרש את אשתו והחזירה כו' ומ"מ סבור בגירושין גמורים שצריך לקדש ולכתוב אבל בספק מגורשת כיון שלא היתה יכולה לגבות כתובתה א"צ לקדשה והשוה לזה גט פסול ונראה שאינו גובה בו כתובה דממדרש כתיבה נלמד לכשתנשא לאחר כו' משא"כ בזה שאינו רשאה להנשא בתחילה עכ"ל המ"מ שם:
נחלת הכלל · Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886
על הסימן הזה
שולחן ערוך אבן העזר סימן ק״נ, מתוך חלק אבן העזר. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל