שמין השברים לניזק ומשלם לו עליהם - שולחן ערוך חושן משפט סימן שפ״ז

שמין למזיק כו' כלומר אע"ג דאין שמין לגנב וגזלן לעיל סי' שנ"ה ס"ה למזיק שמין וע"ל ס"ס צ"ה כתבתי דנראה דהיינו כשאין אפשר לתקן הכלי אבל אם אפשר לתקנו מחויב המזיק לתקנו ע"ש:

שמין למזיק בידו כו'. פי' אע"פ שהזיק והרג ראובן "בידו לבהמת שמעון או שבר כליו לא אמרינן דראובן יקח לעצמו הנבילה או שברי הכלי וישלם לשמעון בהמה או כלי חדש כמ"ש לעיל בדין גניב' וגזילה דשם דוקא גזירת הכתוב דכתיב בגזילה כאשר גזל ובגניבה כתיב חיים שנים ישלם וכנ"ל אבל במזיק אין הדין כן אלא אפילו הזיקו בידו דינו כאלו הרג שור ראובן לשור שמעון דכתיב ביה והמת יהיה לו פי' לניזק ומשלם לו במועד המותר דמי שוויו דניזק:

שמין. כלומר אע"ג דאין שמין לגנב וגזלן כמ"ש בסי' שנ"ד ס"ה למזיק שמין ועי' לעיל ס"ס צ"ה כתבתי דנראה דהיינו כשאי אפשר לתקן הכלי אבל אם אפשר לתקנו מחויב המזיק לתקנו עיין שם. ש"ך:

שמין כו'. ב"ק י"א א' אלא לנזקין ושם יו"ד ב' מנה"מ כו' וצריכא כו' והיינו מזיק בידו דומיא דגנב וגזלן ושם דההוא כו' תברה כו': (ליקוט) שמין כו'. תוספתא פ"ג כלל אמרו בנזקין הרב את שורו וקרע את כסותו וקצץ נטיעותיו לא יחמר טיל את הנבילה ותן לי את הפרה טול את הקרעים ותן לי את הטלית טול את הקצצין ותן לי הנטיעות אלא שמין אותן כמה הן יפין עד שלא הוזקו וכמה הן יפין משהוזקו ולפי כך הן משלמין (ע"כ):

כדרך כו'. שם יו"ד ב':

הרי כו'. כמש"ש יו"ד ב' בהיזק ממונו:

או שבר כליו. כמש"ש י"א בההוא נרגא כו':