מכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או - שולחן ערוך חושן משפט סימן שע״ד

מכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או. שולחן ערוך חושן משפט סימן שע״ד - 6 סעיפים, ולצידם סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

חושן משפט · סימן שע״ד
סעיף א׳
מכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או נתנה לו במתנה. ובו ו סעיפים:הגוזל שדה ומכרה או נתנה לאחר שאין מעשיו כלום כמו שנתבאר אם אחר כך קנאה הגזלן מהנגזל נתקימה ביד הלוקח מהגזלן או ביד המקבל המתנה ממנו שמפני זה טרח הגזלן לקנותה כדי לעמוד בנאמנותו לפיכך אם לא קנאה עד שתבע הלוקח את הגזלן כגון שמכר לו השדה שאינה שלו ונתחייב לשלם והתחיל ב"ד להכריז על נכסי הגזלן כדי להגבות מהם ללוקח ואח"כ קנאה הגזלן מהנגזל לא נתקיימה ביד הלוקח ויכול הגזלן עצמו או יורשיו לתת לו מעותיו ולהוציאה מידו:
סעיף ב׳
לקחה הגזלן מהנגזל אחר שמכרה כשהיא גזולה וחזר ומכרה לאחר או נתנה במתנה או הורישה הרי גילה דעתו שאינו רוצה להעמידה ביד זה שלקחה ממנו כשהיתה גזולה וכן אם נפלה לגזלן בירושה לא נתקיימה ביד הלוקח: הגה ויש חולקין וס"ל דאם מכרה או נתנה לאחר שקנאה הלוקח ראשון קנה אבל אם מכרה או נתנה קודם שקנאה לא קנה לוקח ראשון (טור ס"ב וב"י בשם רש"י) וכל זה לא מיירי אלא בשלא הכיר בה שהיא גזולה וקנאה אבל אם הכיר בה וקנאה לא קנה לוקח (המגיד פ"ט דגזילה ור"ן ונ"י פ"ק דב"מ):
סעיף ג׳
גבאה הגזלן בחובו אם יש לנגזל קרקע אחרת וא"ל הגזלן זו אני גובה בחובי ה"ז מתכוין להעמידה ביד הלוקח ואם אין לנגזל קרקע אלא זו לגבות חובו הוא שנתכוון:
סעיף ד׳
נתנוה הבעלים לגזלן מתנה קנאה הלוקח שאילו לא טרח לבעלים לא היו נותנים לו במתנה ומפני זה טרח כדי שיזכה בה בדין ויעמוד בנאמנותו ותתקיים ביד הלוקח: הגה ויש חולקין וס"ל דעל הלוקח להביא ראיה שכוון להעמידה בידו ואין מוציא מיד הגזלן וכנ"ל עיקר (טור ס"ד בשם הרא"ש ונ"י פ"ק דמציעא והמגיד פ"ח דגזילה ):
סעיף ה׳
דין גזלן שמביא עדים שלקח שדה מהנגזל נתבאר בסימן קנ"א:
סעיף ו׳
עכו"ם שאנס שדה מישראל ומכרה לישראל אחר נתבאר בסימן רל"ו:

סמ״ע · חושן משפט סימן שע״ד

א׳
שאין מעשיו כו' פי' שהנגזל יכול להוציאה מידו בלא דמים כמו שנתבאר בסי' שע"א ובסימנים שאחריו:
ב׳
נתקיימה ביד הלוקח כו' ז"ל הטור ולא אמרי' שקנה הגזלן כחו של נגזל וכמו שהנגזל יכול להוציאה מיד הלוקח כך יוציאנו גם הגזלן מידו ויתן לו מעותיו אלא אמרינן שמפני זה טרח כו' וכמ"ש המחבר:
ג׳
לפיכך אם לא קנאה כו' דבכה"ג הרי ראינו דלא בעי למיקם בהימנותיה מדלא טרח לזביני או לשלם קודם שתבעו:
ד׳
הרי גילה דעתו שאינו כו' דאי קנאו כדי למיקם בהימנותיה ולהעמידה ביד לוקח ראשון לא הי' מוכר' אח"כ להאחר והחולקין ס"ל דמיד שקנאה מהנגזל זכה בה הראשון ושוב לא מצי לבטל זכותיה במה שחזר ומכרה לאחר משא"כ אם חזר הגזלן ומכרה לאחר קודם שקנאה מהנגזל דכ"ע מודים דמהני גילוי דעת במה שמכרה להשני דלא זכה בה הראשון בשעה שקנאה אחר כך מהנגזל וכדמסיק מור"ם והוא מהגמרא:
ה׳
וא"ל הגזלן זו כו' ז"ל הטור ולא רצה לגבות חובו אלא מזאת כו' ובפרישה כתבתי דלאו דוקא קאמר הטור אלא אפי' גבאו משדה זו סתמא ג"כ אמרינן דעתו היה להעמיד ביד הלוקח ומ"ה דקדק המחבר והשמיט הני תיבות "דלא "רצה "אלא "זאת דהרי בסיפא דוקא באין לנגזל קרקע אחרת אלא זו אמרי' דלא מהני וק"ל ולא כע"ש שהניח ל' הש"ע ותפס ל' הטור וכתב "ולא "רצה "אלא "זאת:
ו׳
כדי שיזכה בה בדין פי' שעד הנה היתה בידו בגזלנות' והיה נקרא גזלן על מכירתו משא"כ לאחר שיקבלהו במתנה שיהיה בידו בדין ולא בתורת גזלנות':
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

באר היטב · חושן משפט סימן שע״ד

א׳
נתקיימה. ז"ל הטור ולא אמרינן שקנה הגזלן כחו של נגזל וכמו שהנגזל יכול להוציאה מיד הלוקח כך יוציאנה גם הגזלן מידו ויתן לו מעותיו אלא אמרינן שמפני זה טרח כו'. סמ"ע:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · חושן משפט סימן שע״ד

א׳
הגוזל כו'. כרב דטרחו שם אמוראי אליביה ר"ה וחייא ב"ר ור"פ וע"ז ור"א וסוגיא דשם ע"ב ב' דלא כר"ה גאון שפ' דלא כוותיה ואמר דרב אזיל לשיטתו שם ט"ז ב' דרב כר"מ ועתוס' שם בד"ה מה שאירש כו' וכ' הרי"ף ורא"ש שחזר בו רה"ג ומ"ש תוס' שם ד"ה בההיא כו' ר"ל דבכה"ג קני בדשב"ל כמש"ש הכא כו':
ב׳
או ביד כו'. כר"א דסוגיא שם כוותיה להכי טרח וארצי כו' ועד אימת כו' ובלא"ה קי"ל בכ"מ כר"א וערא"ש:
ג׳
וי"ח כו'. רש"י שם ד"ה זבנה כו' וכ"ד ש"פ: (ליקוט) וי"ח וס"ל כו'. אבל ממש"ש דמית גזלן כו' מ' כדברי הרמב"ם וש"ע אבל תוס' שם בד"ה דמית כו' דחקו בזה ע"ש (ע"כ):
ד׳
וכ"ז כו'. תוס' שם ד"ה חזר כו' וכ"כ ש"פ דהא לא שייך הני טעמי דמר זוטרא ורב אשי דהא ידע שגזולה: (ליקוט) וכ"ז כו'. דבהכיר בה לא שייך למימר ניחא ליה דליקום ולא ניחא ליה דלא לקרייה כו'. נ"י שם וש"פ (ע"כ): (ליקוט) וכ"ז כו'. עמ"ש בסי' שעג ס"א שהרמב"ם ובה"ת חולקין ע"ז (ע"כ):
ה׳
נתנוה כו'. דקי"ל כדברי המיקל כמ"ש בפסחים וחולין ובדיני ממונות אזלינן בתר קולא דמוחזק:
ו׳
וי"ח כו'. דס"ל דאין לוקח מוחזק דהוי כאלו לא מכרו לו כלל עדיין כמש"ש דלא קני אלא בלקיחתו מנגזל כמש"ש וזה שאמרו שם ירושה ממילא כו' ואי לא זוזי כו' ותלינן בסתמא בחזקת הגזלן:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

על הסימן הזה

שולחן ערוך חושן משפט סימן שע״ד, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל