דין קניית עבד כנעני - שולחן ערוך חושן משפט סימן קצ״ו
דין קניית עבד כנעני. שולחן ערוך חושן משפט סימן קצ״ו - 5 סעיפים, ולצידם סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן קצ״ו
סעיף א׳
דין קניית עבד כנעני. ובו ה סעיפים:עבד כנעני דינו כקרקע לקנייה נקנה בכסף או בשטר או בחזקה או בקנין סודר: הגה ונקנה ג"כ במשיכה כגון שתקפו והביאו אליו (טור) וכמו שיתבאר למטה:
סעיף ב׳
במה היא החזקה בקנין העבדים שישתמש בו בפני רבו כדרך שמשתמשין בעבדים ואם הוא שלא בפני רבו צריך שיאמר לו לך חזק וקני:
סעיף ג׳
כיצד התיר לו מנעלו או שהנעיל לו מנעלו או שהוליך כליו אחריו לבית המרחץ או שהפשיטו או סכו או גרדו או הלבישו או הגביה את רבו קנה וי"א שה"ה אם הגביהו רבו:
סעיף ד׳
עשה לו מלאכה שאינה בשימוש גופו כגון שתפר לו בגד וכיוצא בזה קנאו רבו וי"א שלא קנאו:
סעיף ה׳
תקפו והביאו אצלו קנאו אבל אם קראו ובא אצלו או שאמר לו רבו הראשון לך אצל הלוקח והלך אצלו לא קנה ואם הוא עבד קטן קראו ובא אצלו קנאו:
דינו כקרקע דכתיב גבי עבדים והתנחלתם אותם לבניכם הרי הוקשה לנחלה דהוא קרקע ולפיכך דינם כקרקע:
ב׳
כיצד התיר לו כו' פי' כל אלו הן בכלל חזקה דמה חזקה היא בגופא של קרקע שנעל או גדר או חפר בה אף בעבד בעינן שיהנה מגופו של עבד:
ג׳
ה"ה אם הגביהו רבו טעם פלוגתתן נתבאר בדרישה ע"ש:
ד׳
וי"א שלא קנאו דס"ל דמלאכות אלו דומיא דאכילת פירות משדה וכבר נתבאר בסי' קצ"ב די"א דאין גוף הקנין נעשה באכילת פירות דהשדה וי"א שם שקונין בו גוף הקרקע והן הן דס"ל כאן ג"כ דקונין העבד במלאכות אלו ועפ"ר:
ה׳
אבל אם הוא קראו כו' דעבד גדול אדעתא דנפשו הולך ולא מחמת קריאת הלוקח ולכך אינו דומה למשיכה משא"כ כאשר קורא לעבד קטן דהוא דומה לבהמ' ואדעתו דרבו הלוקח נמשך אחר קריאתו והולך ונראה דה"ה נמי דמהני כשרבו הראשון א"ל לך אצל הלוקח ועפ"ר:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
קראו. דעבד גדול אדעתא דנפשיה הולך ולא מחמת קריאת הלוקח ולכך אינו דומה למשיכה אבל עבד קטן דהוא דומה לבהמה ואדעתא דרבו הלוקח נמשך אחר קריאתו והולך ונראה דה"ה דמהני נמי בעבד קטן כשרבו הראשון אמר ליה לך אצל הלוקח עכ"ל הסמ"ע:
וי"א שה"ה כו'. כ' הראב"ד נראה מדבריו דל"ג בה פלוגתא אלא הגביהו רבו אר"ש לא כו' וה"ג הרב ז"ל וכן הגי' בתוספתא דקדושין שם וכתב המ"מ מיהו בהלכות שלנו בלשון פלוגתא הוא ואעפ"כ כ' הרשב"א דקי"ל כר"ש דהא אפי' משיכה קני כמ"ש שמואל ורב אשי וכ"ש בהגבהה דעדיף ממשיכה כמ"ש בקדושין ובב"ב: (ליקוט) וי"א כו'. עבה"ג ות"ק ל"ל הא דרב אשי דנקנה במשיכה שהוא איתקש לקרקע (אבל ר"ש ס"ל דבהא איתקש למטלטלין) וכן ס"ל לרב אשי וטעמו כמ"ש תוס' בב"ק י"ב א' ד"ה אנא כו' דבדאורייתא הוא כקרקע ובדרבנן כמטלטלין וכ"כ הרא"ש שהפ"ט ס"ו ורמב"ן וש"פ דלא כהרי"ף וכמש"ל סי שס"ג ס"א וז"ל הירוש' פ"א דקדושין ריש הלכה ג' מתני' אמרה עבדים הינן כמטלטלין דתניא איזהו חזקת עבדים נעל לו כו' ר"ש אומר כו' ואף שהירוש' שם לא ס"ל לחלק בין דאורייתא לדרבנן מ"מ נשמע דבזה פליגי אלא דירוש' סבר דל"פ דת"ק מודה לר"ש וגמ' דידן ס"ל דפליגי (ע"כ):
ד׳
וי"א שלא קנאו. דלא אמר שם אלא שימוש גופו וכן המציע מצעות בנכסי הגר דגופו נהנה מהן אבל אכילת פירות אינו חזקה לקניה כמ"ש בפ"ג דב"ב והרי אכילת פירות וכ' הרשב"א והרמב"ם לא כ"כ ור"ל דס"ל דגם בקרקע מהני אכילת פירות וז"ש כאן הס' ראשונה וע"ל סי' קצ"ב ס"י:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן קצ״ו, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.