א׳
הלוקח כלים מבית האומן כו' ע' בתשו' ן' לב ס"ג סי' פ"א:
הלוקח כלים מן האומן למכור - שולחן ערוך חושן משפט סימן קפ״ו
הלוקח כלים מן האומן למכור. שולחן ערוך חושן משפט סימן קפ״ו - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן קפ״ו
סעיף א׳
הלוקח כלים מן האומן למכור. ובו ב סעיפים:הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלים אותן ממני אתן לך דמיהם ואם לאו אתן לך שכר מועט ונאנסו בהליכה חייב ואם נאנסו בחזרה פטור אבל אם נגנבו או אבדו חייב:
סעיף ב׳
נטלם ע"מ למכרם וא"ל אם ימכרו במקום פלוני או עד זמן פלוני אתן לך דמים כך וכך ואם לא ימכרו אחזירם לך ונאנסו בין בהליכה בין בחזרה חייב לשלם וי"א דהני מילי בדבר שיש לו קונים הרבה ויכול למכרו מיד בדמים שקצב אלא שמחזיר למכרו ביותר כדי שישתכר בו דאל"כ פטור מאונסים ואינו חייב אלא בגניבה ואבידה כדין סרסור: הגה ואם קצב לו דמים ואמר לו כל הריוח מזה נחלוק בינינו אין לו אלא דין סרסור ואינו חייב באונסים (ב"י) :
ש״ך · חושן משפט סימן קפ״ו
ב׳
ואם קצב לו דמים כו'. עיין בתשו' רשד"ם סי' רי"ט:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
סמ״ע · חושן משפט סימן קפ״ו
א׳
אתן לך שכר מועט. ל' הטור אתן לך שכר כפי מה שנהנה בו שהראה בבית חמיו שהיה חפץ לשלוח להן דורון:
ב׳
בהליכה חייב דהואיל שקצץ עם המוכר דמיו ולקחן הרי הם לקוחין בידו עד שידע שלא יקבלו ממנו בבית חמיו:
ג׳
בחזרה פטור. פי' מן האונסין דהרי גילה דעתו מתחלה שבאם לא ירצה לקבלו ממנו יחזירהו ליד האומן והרי לא קבלו ואי משום ההנאה שהראה בו בבית חמיו הרי הוא עכ"פ נותן להאומן כפי הנאה מ"ה אין לו דין שואל אלא דין שוכר שחייב בגניבה ואביד' כמו שכיר וכמ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס ש"ז ע"ש:
ד׳
בין בחזרה חייב כו' הטעם משום דחזרה דהאי הליכה היא דגם בחזרתו הוא בודק אחר לוקחין למכור להן בריוח נמצא שלא גמר בדעתו להחזירו לבעליו האומן עד שיחזור לביתו ולא ימצא קונים והדי הוא ברשותו בעת שנאנס מידו קודם חזרתו לביתו:
ה׳
מיד בדמים שקצב. נמצא דכל ההנאה של הלוקח (דדומיא דהשואל בעי' להיות כל הנאה שלו דאז דוקא מחייב באונסין) למוכרו ביוקר יותר ממה שקצבו לו דגם המוכר היה מוצא קונים אחרים בכל עת שרצה למוכרו בקצבה זו שקצב עמו:
ו׳
דאל"כ פטור כו'. שהרי אין כל הנאה שלו אלא גם האומן יש לו הנאה מזה במה שמוכר לו סחורה שאין לה קונים:
ז׳
ואינו חייב באונסים. שהרי אין כל הנאה שלו וכנ"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
באר היטב · חושן משפט סימן קפ״ו
א׳
פטור. דהרי גילה דעתו שאם לא יקבלו ממנו יחזירם להאומן והרי לא קבלו ובשביל ההנאה שהראה בבית חמיו הוא נותן לו שכר מועט מש"ה אין לו דין שואל אלא דין שוכר שחייב בגניבה ואבידה כמ"ש בר"ס ש"ז עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' ן' לב ס"ג סי' פ"א:
ב׳
מיד. נמצא דכל ההנא' של לוקח למוכרו ביוקר יתר ממה שקצבו לו דגם המוכר היה מוציא קונים בכל עת שירצה למכרו בקצבה זו שקצב עמו והוי דומיא דשואל דחייב באונסין משום דכל הנאה שלו. סמ"ע:
ג׳
ואינו. שהרי אין כל ההנאה שלו ועיין בתשובת רשד"ם סי' רי"ט:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · חושן משפט סימן קפ״ו
א׳
אם נגנבו כו'. שם תנ"ה כו' כנושא שכר וכן פי' הרמב"ן והרא"ש והר"ן:
ב׳
וי"א כו'. תוס' שם ד"ה אתא כו':
ג׳
(ליקוט) אלא בגניבה כו'. כמש"ל סי' קפ"ה ס"ז דש"ש לעולם הוא אפי' בהנאת שניהם וכמש"ש שמור לי ואשמור לך וכן השותפין וכיוצא (ע"כ):
ד׳
ואם קצב כו'. כן מ' בנדרים ועבתוס' דב"מ שם דכל שהנאת שניהם אינו חייב באונסים וספסירא דנדרים אינו סרסור: (ליקוט) ואם קצב כו'. כיון שהוא הנאת שניהם וכמ"ש בנדרים שם מתנ' כו' (ע"כ):
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן קפ״ו, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל